צַהֲלִי וָרֹנִּי, יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי-גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל

המרכז הקהילתי איחוד שיבת ציון
Bookmark and Share
הודעות

שיעורים היום :
  • נושא: תלמוד-דף יומי בימי: ראשון בשעה: 07:30 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: גברים
  • נושא: תלמוד בבא מציעא בימי: ראשון בשעה: 10:30 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: למבוגרים[גימלאים
  • נושא: תלמוד-מסכת קידושין בימי: ראשון בשעה: 18:00 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: למתחילים
  • נושא: משניות ממסכת ברכות בימי: ראשון בשעה: 20:00 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל:
  • נושא: הלכות שבת בימי: ראשון בשעה: בין מנחה לערבית מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: גברים

זמני תפילה לשבוע בתאריכים
18/11 - 25/11

אמצע השבוע ימים א-ה

שחרית מניין א : 06:00

שחרית מניין ב : 7:00

מינחה : 16:31

ערבית : 16:51

שבת פרשת : ויצא

הדלקת נרות : 16:15

מנחה ערב שבת : 16:25

שחרית : 09:15

מנחה גדולה : 12:15

ערבית מוצ"ש : 17:16


האתר מוקדש לעילוי נשמת:
ת.נ.צ.ב.ה.

מעוניין להקדיש את האתר לעילוי נשמת קרוביך? צור קשר
(ח"י ש"ח לחודש)


יוארצייט
קישורים

הרב רם בצלאל

פרשת כי תבוא - להגיד תודה

אנחנו מכירים את מצוות ביכורים כמו שכתבה כבר התורה"רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ" (שמות לד ,כו) באופן פשוט המצווה היא ברורה מאוד. לאדם צמחו מיני פירות את הראשית שבהם מה שנקרא ביכורים הוא מצווה להביא לה', כמו שמספרת המשנה במסכת ביכורים "כיצד מפרישין הבכורים? יורד אדם בתוך שדהו ורואה תאנה שבכרה, אשכול שביכר, רמון שביכר קושרו בגמי ואומר הרי אלו בכורים..." (פ'ג מ'א) הטעם לכך הוא כמו שמסביר ספר החינוך במצווה צא, כדי שנעלה על ראש שמחתנו את ה' ונזכור שכל הברכות הם מאיתו יתברך ומתוך הזכירה הזאת נהיה ראויים לברכה. עד לכאן הדברים ברורים, אך בהגיענו לפרשת השבוע אנו נתקלים במצווה אחרת שקשורה לביכורים היא מצוות מקרא ביכורים. בהגיע האדם להביא את ביכוריו למקדש עליו לקרוא את הקטע שבתחילת הפרשה מ"והגדתי היום לה'" עד "וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ", תוכן הדברים לא כ'כ ברור ודורש מעט הסבר. מדוע בעת הבאת הביכורים, שהיא אחת מרגעי שיא השמחה של האדם במשך השנה, הוא נדרש להזכיר את כל תלאות עם ישראל במשך השנים? את לבן הארמי, את השעבוד ואת היציאה ממצרים? זכירת הדברים כשלעצמם הם חשובים מאוד אך מה להם ולמצוות ביכורים? אך יש להבין כשאדם מביא את ביכוריו לה' ומודה לה' על הטוב אשר גמלהו הוא צריך להבין שהוא חלק מהכלל, שהטוב שבא עליו הוא גם טוב פרטי אך בעיקר הוא טוב כללי של חלק מעם ישראל, לכן הוא מזכיר את כל מה שעבר על העם הזה ושהוא רק חלק, חלק חשוב אומנם, אבל רק חלק קטן בכל המערכת הכללית שנקראת עם ישראל. אך ישנו פסוק שדורש הסבר מיוחד "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב" ידועים דברי הספרי שהתקבלו גם בהגדה של פסח "צא ולמד מה ביקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ולבן ביקש לעקור את הכל שנאמר ארמי אובד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב". הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק בדרשות לחג הפסח מביא שני פירושים אפשריים לפסוק הזה. הראשון כפשוטו, לבן הארמי ביקש להשמיד את אבי, למחות אותו ואת צאצאיו, זכרים ונקבות גם יחד. כאשר יצא יעקב אבינו מארם מבלי לקבל רשותו של לבן, לבן רדף אחריו ורמז לו שאם הייתה לו אפשרות היה משמידו, ובכך אנחנו מצהירים כי המצרים לא היו הראשונים שגילו כלפינו רגשי שנאה. פירוש נוסף שמביא הרב סולוביצ'יק 'ארמי אובד' משמעו אבי היה ארמי נודד, אובד דרך. זה יכול להתפרש גם כלפי אברהם וגם כלפי יעקב ששניהם היו רועים, נודדים ממקום מרעה אחד למשנהו, אנו מצהירים כי מוצאינו היה מדלת העם, כי אבותינו השתייכו לחברת הרועים אשר בסיסה הכלכלי היה צנוע. שני הפירושים הללו משתלבים יפה בהקשר של ביכורים. בהכרת התודה כלפי ה' על הטוב שגמלהו, בנוסף לטוב הפרטי שגדלו לו הפירות הוא גם מודה על עצם קיומנו כעם, למרות שהשנאה כלפינו התחילה עוד הרבה לפני המצרים וממשיכה עד ימינו אנו הקב'ה מצילנו מידם ומאפשר את קיומנו למרות על הקמים עלינו לרעה. ובין לפי הפירוש השני שהכרת התודה היא בבחינת היכן התחלנו ולאן הגענו, התחלנו מאין ומאפס מאדם בודד וב'ה פרינו ורבינו ונהיינו לעם גדול ורב עם יכולות כלכליות גדולות ועל כך בשיא השמחה הגדולה אנחנו מודים לה' על כך. נמצאנו למדים שע'י מקרא ביכורים אנו מודים לה' בכמה וכמה רמות, הרמה הבסיסית היא על עצם הפירות שגדלו לנו וההבנה שאנחנו חלק מהעם וכל הטוב שה' משפיע עלינו זה בזכות שאנחנו חלק מהעם. ברמה הנוספת היא תודה על עצם קיומנו לנוכח כל הרוצים לאבדנו וברמה הכוללת על הטוב שה' השפיע ומשפיע והביאנו עד עצם היום הזה.