צַהֲלִי וָרֹנִּי, יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי-גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל

המרכז הקהילתי איחוד שיבת ציון
Bookmark and Share
הודעות

שיעורים היום :
  • נושא: תלמוד-דף יומי בימי: ראשון בשעה: 07:30 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: גברים
  • נושא: תלמוד בבא מציעא בימי: ראשון בשעה: 10:30 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: למבוגרים[גימלאים
  • נושא: תלמוד-מסכת קידושין בימי: ראשון בשעה: 18:00 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: למתחילים
  • נושא: משניות ממסכת ברכות בימי: ראשון בשעה: 20:00 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל:
  • נושא: הלכות שבת בימי: ראשון בשעה: בין מנחה לערבית מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: גברים

זמני תפילה לשבוע בתאריכים
18/11 - 25/11

אמצע השבוע ימים א-ה

שחרית מניין א : 06:00

שחרית מניין ב : 7:00

מינחה : 16:31

ערבית : 16:51

שבת פרשת : ויצא

הדלקת נרות : 16:15

מנחה ערב שבת : 16:25

שחרית : 09:15

מנחה גדולה : 12:15

ערבית מוצ"ש : 17:16


האתר מוקדש לעילוי נשמת:
ת.נ.צ.ב.ה.

מעוניין להקדיש את האתר לעילוי נשמת קרוביך? צור קשר
(ח"י ש"ח לחודש)


יוארצייט
קישורים

על פרשת: פסח


פינת ההלכה פלפול לפרשת: פסח

מאת מורינו ורבנו: הרב בן ציון נשר

במסכת פסחים ג' ב', מסופר על ארמי אחד שהתפאר לפני רבי יהודה בן בתירא, שלמרות שכתוב בתורה "כל בן נכר לא יאכל בו" "כל ערל לא יאכל בו", אני עולה לירושלים בכל שנה ואוכל מן היפה שביפה, אמר לו ריב"ב האם נתנו לך פעם לאכול מן ה"אליה", כשעלה בפעם הבאה ביקש שיתנו לו מן האליה, ותמהו וכי אינו יודע שאליה כולה קריבה למזבח, בדקו אחריו ומצאו שהוא גוי והרגוהו, וזו היתה חכמתו של ריב"ב להכשילו ולהסגירו. והקשו שם בתוס' מדוע רבי יהודה בן בתירא עצמו לא עלה לרגל, ותירצו: "שלא היה לו קרקע, או זקן היה שאינו יכול להלך ברגליו דפטור מפסח כמו מראיה, אי נמי נציבין חוץ לארץ היא...". וצריך תלמוד במה חלוקים תירוציהם השונים של התוס'. [מלבד מה שהקשו ב"משנה למלך" הלכות קרבן פסח פ"א ה"א, "לא ידעתי היכא רמיזא דהני פטירי מפסח", ושו"ת "שאילת יעבץ" ח"א סי' ק"ס, ו"חתם סופר" או"ח סי' קכ"ד, וצל"ח בסוגיין, ו"שואל ומשיב" מהדורא קמא ח"א סי' כ"א].

ונראה ששאלה זו האם יש חיוב עליה לרגל מחו"ל או לא, שנויה במחלקות בבלי וירושלמי. דהנה בבבלי ריש מסכת גיטין שנינו, ששליח המביא גט ממדינת הים, צריך לומר "בפני נכתב ובפני נחתם", ואחד הטעמים שאם יצא ערעור על כשרותו של הגט, אולי לא ימצאו עדים לקיימו כי אין שיירות מצויות מחו"ל לא"י, ושם בדף ד' ב' אמרו, שהמביא גט ממדינה למדינה בארץ ישראל אין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם, מכיון שיש עולי רגלים, מישכח שכיחי עדים לקיימו אם יהיה ערעור, אבל המביא מחו"ל צריך לומר, ואם נאמר שיש חיוב עליה לרגל מחו"ל, הרי גם המביא מחו"ל לא יצטרך לומר בפ"נ ובפ"נ, כי מישכח שכיחי עולי רגלים כמו ממדינה למדינה בא"י.

אולם מירושלמי מוכח שאין חיוב עליה לרגל מחו"ל, דהנה בתחילת גיטין שם תחמה המשנה את גבולות ארץ ישראל, ואמרו כי הגבול הוא "מאשקלון לדרום ואשקלון כדרום". ובירושלמי מס' פאה פ"ג ה"ז, הביא רבי פנחס עובדא בשני אחים באשקלון, שהיו להם שכנים גויים שתיכננו שבשעה שהיהודים יעלו לרגל יבזזו את רכושם, ונעשה להם נס וזימן הקב"ה מלאכים בדמותם והיו נכנסים ויוצאים בבית. וא"כ מוכח שאף מחו"ל יש חיוב עליה לרגל שהרי אשקלון חו"ל היא. [שו"ר שהקשה כן מהר"ץ חיות בהגהותיו ריש גיטין, עיי"ש].

אמנם יש לדחות ראיה זו, דהנה בתוס' ריש גיטין ד"ה ואשקלון, הקשה רבנו תם הרי אשקלון היא מארץ ישראל, כמו שמוכח בספר יהושע (י"ג) ושופטים (א), ותירץ שאשקלון היא מאותן מקומות שכבשו עולי מצרים ולא כבשו כבשו עולי בבל. עיי"ש. ויתכן לומר כי אותן מקומות שכבשו עולי מצרים ולא כבשו עולי בבל, מכיון שקדושה ראשונה לא קדשה לעתיד לבא, דין המקומות הללו הוא בדרגה שבין ארץ ישראל לחו"ל, שיש להבחין בין הדברים התלויים בקדושת הארץ למצוותיה, לבין מעלת וסגולת ארץ ישראל מדין קדושתה העצמית, [ונשנה חילוק זה בכמה וכמה מקומות]. ולכן לגבי עליה לרגל אין אמנם חיוב לעלות כי דינה כחו"ל, אך מי שעולה מקיים מצות עליה לרגל, ולא דמי למי שעולה מחו"ל שפטור אף אם עולה לארץ. ולכן קבלו האחים מאשקלון שכר על עלייתם כי קיימו מצות עליה לרגל, ובכל זאת אין עולי רגלים מצויים, כי מי שאינו רוצה לעלות אינו חייב משום היותה של אשקלון חו"ל לגבי מצות התלויות בארץ.

והיינו דפליגי תירוצי התוס' השונים, שתירוץ ראשון סובר שמי שאין לו קרקע פטור, אבל אין לפטרו משום היותו בחו"ל, כי גם מחו"ל יש חיוב עליה לרגל. והתירוץ השני סובר שגם מי שאין לו קרקע חייב בעליה לרגל, כמו שבאמת הרמב"ם השמיט דינו של ר' אמי בפסחים ח' ב', ועיין צל"ח שם איך הוכיח הרמב"ם שאין הלכה כר"א, ולכן תירצו שהיה זקן או חולה. והתירוץ השלישי סובר, שאמנם אף מי שאין לו קרקע חייב, אבל הדר בחו"ל פטור מראיה.