צַהֲלִי וָרֹנִּי, יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי-גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל

המרכז הקהילתי איחוד שיבת ציון
Bookmark and Share
הודעות

שיעורים היום :
  • נושא: תלמוד-דף יומי בימי: ראשון בשעה: 07:30 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: גברים
  • נושא: תלמוד בבא מציעא בימי: ראשון בשעה: 10:30 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: למבוגרים[גימלאים
  • נושא: תלמוד-מסכת קידושין בימי: ראשון בשעה: 18:00 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: למתחילים
  • נושא: משניות ממסכת ברכות בימי: ראשון בשעה: 20:00 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל:
  • נושא: הלכות שבת בימי: ראשון בשעה: בין מנחה לערבית מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: גברים

זמני תפילה לשבוע בתאריכים
18/11 - 25/11

אמצע השבוע ימים א-ה

שחרית מניין א : 06:00

שחרית מניין ב : 7:00

מינחה : 16:31

ערבית : 16:51

שבת פרשת : ויצא

הדלקת נרות : 16:15

מנחה ערב שבת : 16:25

שחרית : 09:15

מנחה גדולה : 12:15

ערבית מוצ"ש : 17:16


האתר מוקדש לעילוי נשמת:
ת.נ.צ.ב.ה.

מעוניין להקדיש את האתר לעילוי נשמת קרוביך? צור קשר
(ח"י ש"ח לחודש)


יוארצייט
קישורים

על פרשת: פנחס

פנחס הוא אליהו

הראי"ה זצ"ל בכינוס רבנים באמריקה כאשר התיחס לנושא "קנאת ה' " וצריכותה. מבאר על ענין הקנאה של פינחס ואליהו שעל פי המדרש חד הם. "הנני נותן לו את בריתי שלום" (במדבר כה,יב) אם נתבונן נראה כי התורה רצתה ללמדנו בדבריה את ההיפך ממה שרגילים אנשים להבין ממעשה פינחס. אליבא דאמת מידת הקנאות הינה מידה רעה, על הרב המנהיג ומורה העם להתהלך במתינות , באהבה וברצוי, עם כל יהודי, ומסיים הרב את דבריו, ואם תאמרו פינחס בן אלעזר קנאי היה? על זה יש תשובה ... פינחס זה אליהו, צאו וראו מה עשה אליהו הנביא ומה קרה לו... (שיחות הרצי"ה במדבר).

.אליהו הנביא הינו היחיד ככל הידוע שהעניש את ישראל ללא צווי מהקב"ה (אברבנאל מלכים , מלבים מלכים א, יז) ללא רשותו כי אם מרצונו , בחירתו ("כי אם לפי דברי") וקנאתו קנאת ה'.

בסוף פרק ט"ז מלמדים אותנו הכתובים על פשעיו של אחאב בן עמרי .

אליהו הנביא ראה את הרוח הנושבת מבית המלוכה ואת השפעתה בפועל על העם ורצה לכבות את הבערה במוקדה. זו גם אחת הסיבות שנטל את הסמכות להעניש את העם. מאחר והתנהגותם השלילית גרמה לכך שסרה מהם ההשגחה האלוקית .

 למרות זאת, אחת הדמויות המדוברות ביותר בקרב עם ישראל בהקשר של גאולת ישראל וימות המשיח הינה אליהו הנביא.

"הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא..." (מלאכי ג, כג). כלומר מי שיכין את הקרקע ליסוד ממלכתו של מלך המשיח הינו אליהו הנביא על ידי זה שיקרב את העם אל דרכי ה', וילמדם את  דרכי האל ( רש"י ,שם). וכפי שאנו אומרים בחלק הבקשות בברכת המזון  ובשירי הבקשות למיניהם :"הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו נביא זכור לטוב ויבשר לנו בשורות טובות ישועות ונחמות".

ההסברים הפשוטים לכך שאליהו הנביא יבשר את הגאולה ויכין את העם לקראת אותו היום הינם: מאחר ואליהו הנביא לא מת, אלא עלה בסערה השמימה (מלכים ב,ב) הוא זה  "שישוב" ויבשר את הגאולה (רד"ק מלאכי ג). פרשנות אחרת מדברת על כך שאליהו הנביא השיב את לב העם במעמד הכרמל, לכן הוא ישוב ויעשה זאת שנית לעתיד לבוא (דעת מקרא, שם).

פרושים אלו נותנים הסבר פשוט מדוע אליהו הנביא הוא הנבחר למשימה זאת. אבל מתעלמים מהשאלה המהותית הבאה: מדוע אליהו הנביא, הנביא שיותר זכור מהמקראות בקנאתו הקשה לה', בקשיות לבבו, ובחוסר התחשבותו בצבור, הוא זה שצריך לסמל את הגאולה ואת הסוף הטוב העתיד להגיע בעזרת ה'. בנוסף יש לברר האמנם אליהו הנביא זכור לנו לטובה (הרב בכרך יונה בן אמיתי ואליהו)? מדוע בחר בו הקב"ה לתפקיד כה חשוב ומיוחד?

מבאר הרב בכרך, זוהי סגולתם של הנביאים אשר תחילתם בזעם ה' ותוכחה וסופה ברחמים ובנחמות כפולות... כל אהבה שאין עמה תוכחה אינה אהבה (בראשית רבה נ"ד,ג) וככל שהיה הוא המוכיח  בזעם ושופט באש, כך הושבע באהבה רבה לעמו והועד להיות נביא התשובה והנחמה, ומעומק הדין העלה אליהו  הנביא את שירת החסד הגדולה לעמו, ומתוך שהוא דרש את מלוא חומרת המעשים והעונש מעמו "נאלץ הקב"ה להראות לאליהו הנביא את טובו וממילא גם לימד עליהם זכות.

ועוד ראינו בתורה הגואלת ( חלק ד') שמבאר הרצי"ה :והשיב לב אבות על בנים וכו'... שזהו תיקונו של אליהו הנביא. הנה כי כן על פי ההסברים הנ"ל כל עניין החזרתו של אליהו הנביא לעתיד לבוא בזמן הגאולה הינה על מנת "שיתקן שגיאותיו" על ידי כך שיפעל בצורה שונה ומתונה יותר.

וכאשר מתגלה אלינו אליהו הנביא במהלך הדורות מתוקף היותו על תקן של מלאך מסייע (זוהר ויצא קנ"א, ב"ב קכא:) לעם ישראל .מתגלה לעינינו אליהו  הנביא אחר, המשקף את מהותו הפנימית האמיתית. נביא אשר מגיע בד"כ לסייע ולעזור לנזקקים לחלשים ולעם ישראל בעתות משבר (מדרש מגילת אסתר :חרבונה הינו אליהו הנביא). ואולי כל זאת נעשה מהרצון לתת הזדמנות לבטא את "אליהו הנביא האמיתי" שכולו טוב דאגה גאולה ונחמה.

 


הרב גולן נאוי

פינת ההלכה פלפול לפרשת: פנחס

מאת מורינו ורבנו: הרב בן ציון נשר

בהמשך לשאלה מהשבוע שעבר, על אודות מזוזה שנפלה בשבת. נשאלתי עוד האם במקרה שאפשר לתלותה בחזרה על המשקוף, מבלי לתקוע במסמרים, יהיה מותר להחזירה בשבת למקומה, או שיש איסור כל שהוא בהחזרתה.

תשובה: לכאורה שאלה זו תלויה בקודמתה, האם יש איסור לדור בבית שאין בו מזוזה או לא. דהנה במסכת ביצה י"ח א', מבואר שאסור לטבול כלי טמא בשבת וביו"ט, ואמרו האמוראים שם כמה טעמים מדוע אסור, רבה אמר גזירה שמא יעבירנו ד' אמות ברה"ר, וביו"ט שמותר לטלטל גזרינן אטו שבת, רב יוסף אמר גזירה שמא יסחוט, וגזרינן כלים דלאו בני סחיטה אטו כלים בני סחיטה, רב ביבי אמר שמא ישהה הכלי עד שבת או יו"ט שהוא פנוי ממלאכה, ובינתיים יבוא לידי תקלה שישתמש בכלי בלי טבילה, ורבא אמר שהאיסור הוא מפני שנראה כמתקן כלי, שקודם היה אסור לשימוש וכעת הותר. ונפקא מינה בין הטעמים האם כלי חדש שנקנה מן הגוי וטעון טבילה, האם מותר לטבלו בשבת או ביו"ט, שלפי הטעם שנראה כמתקן כלי, זה שייך גם בכלי חדש הניקח מן הגוי, וא"כ לטעמו של רבא יהיה אסור לטבלו, וכמו כן לטעמיה דרבה שגזרינן שמא יעבירנו, משא"כ לשאר הטעמים אין איסור, ונחלקו רבותינו הראשונים בזה שם בסוגיא. ובשו"ע או"ח סי' שכ"ג ס"ז נפסק: "מותר להטביל כלי חדש הטעון טבילה, ויש אוסרים, וירא שמים יצא את כולם, ויתן הכלי לאינו יהודי במתנה ויחזור וישאלנו ממנו ואין צריך טבילה", והרמ"א הגיה: "ואם הוא כלי שראוי למלאות בו מים ימלאנו מים מן המקוה ועלתה לו טבילה", (אלא שמפסיד את הברכה), ועיין "ביאור הלכה" שם ד"ה מותר, שביאר את ההלכה כנ"ל, ועיין עוד בסי' שכ"ו ס"ח וב"ביאור הלכה" שם ד"ה מותר. ולפי זה הוא הדין בשאלתנו, שאם אסור לגור בחדר שאין בו מזוזה, נמצא שהתולה את המזוזה נראה כמתקן את החדר שמכשיר אותו כעת למדור, אבל אם אין איסור לגור בבית בלי מזוזה אין משום "מתקן" בתלייתה בחזרה.

והן הן הדברים הנזכרים ב"שדי חמד" הנזכר בתשובתנו הקודמת, מערכת מ' סי' קט"ו, שהביא שם בשם "חקרי לב" יו"ד סי' קכ"ח, שמותר בשבת לשים את המזוזה בקנה הקבוע על המשקוף, כי אין איסור לדור בבית בלי מזוזה ולכן לא הוי מתקן. אלא שהביא שם עוד משו"ת "באר מים חיים" (מוצירי), שפלפל בשאלה זו וסובר שאמנם אסור לדור בבית שאין בו מזוזה, ובכל זאת לא גזרינן על החזרתה משום מתקן, כמו בטבילת כלים כי נפילת המזוזה בשבת היא מילתא דלא שכיחא כי מלכתחילה קובעים אותה במסמרים, ולא שכיח שתפול ממקומה, ומילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן.

ובשו"ת "ציץ אליעזר" הנזכר לעיל, העלה סברא מחודשת, דאפילו כד נימא שאסור לגור בבית שאין בו מזוזה, בכל זאת לא תיחשב החזרת המזוזה למקומה כמתקן, ולא מיבעיא להסוברים שהאיסור לגור בבית ללא מזוזה הוא מדרבנן, שאז בודאי לא גזרו לתלותה בשבת דהוי גזירה לגזירה, אלא אפילו אם הוא איסור תורה יהיה מותר להחזירה בשבת, וטעמא דמילתא כי מיחזי כמתקן שייך היכא שיש איסור על החפצא, וכגון בכלי שאיסור ההשתמשות הוא בגופו של כלי, וכשמטבילו הוא מתקנו, משא"כ במזוזה האיסור הוא לא בגופו של ה"בית", אלא שיש איסור על הגברא לדור בבית כזה, ונמצא שלא מתקן את ה"בית" ע"י החזרת המזוזה, אלא רק מקיים את המצוה לקבוע מזוזה, וממילא מותר לאיש להכנס ולגור בתוך הבית, ופשוט לפי זה שאין כאן משום מתקן. ומסיק שם שמותר להחזירה בתוך קנה שלה.