צַהֲלִי וָרֹנִּי, יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי-גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל

המרכז הקהילתי איחוד שיבת ציון
Bookmark and Share
הודעות

שיעורים היום :
  • נושא: תלמוד-דף יומי בימי: ראשון בשעה: 07:30 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: גברים
  • נושא: תלמוד בבא מציעא בימי: ראשון בשעה: 10:30 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: למבוגרים[גימלאים
  • נושא: תלמוד-מסכת קידושין בימי: ראשון בשעה: 18:00 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: למתחילים
  • נושא: משניות ממסכת ברכות בימי: ראשון בשעה: 20:00 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל:
  • נושא: הלכות שבת בימי: ראשון בשעה: בין מנחה לערבית מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: גברים

זמני תפילה לשבוע בתאריכים
18/11 - 25/11

אמצע השבוע ימים א-ה

שחרית מניין א : 06:00

שחרית מניין ב : 7:00

מינחה : 16:31

ערבית : 16:51

שבת פרשת : ויצא

הדלקת נרות : 16:15

מנחה ערב שבת : 16:25

שחרית : 09:15

מנחה גדולה : 12:15

ערבית מוצ"ש : 17:16


האתר מוקדש לעילוי נשמת:
ת.נ.צ.ב.ה.

מעוניין להקדיש את האתר לעילוי נשמת קרוביך? צור קשר
(ח"י ש"ח לחודש)


יוארצייט
קישורים

על פרשת: עקב

בעקב תשמעון

"והיה עקב", בעתיד, בעקבות משיח, אז ודאי "תשמעון". אולי עלול הדבר להתעכב קצת, אבל הוא יגיע. מתוך שאתם "המעט מכל העמים" (כנאמר בסיום הפרשה הקודמת), ממעיטים את עצמכם בענווה, אשר סגולתה טבועה בכם כעם, ובפרט בדור אחרון אשר מבטל את עצמו כעקב הזה שבתחתית האדם, תזכו להגיע לאותה שמיעה פעילה.

אחרי שמתוך ענוותכם, התרגלתם לפתח את השמיעה, תזכו לברכה, "וענותך תרבני". אז תזכה ותגיע גם אתה היחיד המתבטל אל אמך-אומתך,  ותגיע אל הברכה "ואהבך וברכך והרבך...". אז כשתהיה האומה שקועה בארץ ישראל, תיתן לך הארץ את פירותיה בעין יפה: "ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ-זית שמן ודבש".

אך "השמר לך פן-תשכח את ה' אלקיך...", מתוך כל השפע שישפיע לך ה' בארץ. כיון שתזכה לעמול ביגיע כפיך והברכה תשרה במעשה ידיך, "...ובתים טובים תבנה וישבת". אכן השתדלות דורש ממך ה' כאן בארץ, לפתח ולשכלל את הארץ עד לפיתוחה לממלכת כוהנים וגוי קדוש. אתה פועל, עושה ויוצר, אז תאמר: "כחי ועצם ידי עשה את החיל הזה". אבל כאן בארץ שבה השגחת ה' שורה בכל, תזכה להגיע למדרגה הגבוהה באמונה בה' אלוקיך, כאשר תזכור בשעת מעשה, "כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל". תדע, שמחובר הינך למקור השפע בנשמתך הדבוקה בה', וזוכה שישלח לך ה' עצה דרך הצינור הפתוח אליו, ואז מנצנץ הרעיון במוחך כיצד לקנות את נכסיך ולפעול בארץ. דרכך תופיע הברית "אשר נשבע לאבותיך" ואתה כעת, "כיום הזה" בדורך, במעשים שלך, זוכה ומופיע את השבועה לאבות.

אל תחשוב שבצדקתך אתה נמצא כאן. אלא שבועת עולם היא, היסטוריה שנכתבת ואתה הוא הדיו שבה היא נכתבת. בתכונת ענוותך אתה נעשה כלי לשליחות,  שלא כגויים "שכחי אלוקים", אשר תכונת הגאווה טבועה בהם וגורמת להם לומר ח"ו "מי ה'"? וברשעתם זו מסולקים מן הארץ.

אל תשכח את הנפילות אשר היו במדבר. "את-חטאתכם אשר-עשיתם את-העגל", אשר נבע מרצון פנימי טוב, אבל יצרתם מסכה, מסך מבדיל ומשכיח. אבל כאן בארץ מתוך השמיעה תגיעו לזיכרון תמידי של ה' בכל מעשה ידיכם.

ומהו השורש שממנו יצמח לכם אותו זיכרון תמידי ופעילות שכולה מתוך הכרת ה'? "מה ה' אלקיך שואל מעמך"? "כי אם ליראה את ה' אלקיך"! זהו אותו עקב אשר עליו דורכת ענותך זו, "עקב ענוה - יראת ה'". אותה הכרה במקור המחיה אותך, וההתבטלות אליו. מתוכה צומחת ועולה הענווה, הנותנת את היכולת לחיות אף את החיים הארציים, בהכרה מלאה במקורם הרוחני והפשוט.

אתה זוכה להידבק בה' אלוקיך, אשר בכל מקום אשר אתה מוצא את גדולתו שם אתה מוצא את תכונת ענוותו. "...הוא אלוקי האלוקים ואדוני האדונים..." אבל גם "עושה משפט  יתום ואלמנה ואוהב גר..." רוחני טהור ופשוט אבל השגחתו עד הפרט הכי שפל בארץ.

"ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם...", אף למדו זאת את ילדכם, וכל מצוות ה' "שמור תשמרון". אז לא תיראו מן הגויים אשר סביבכם ו"כל מקום אשר תדרך כף רגליכם" – אשר ידרוך בו אותו עקב המדובר – "לכם יהיה".

עתידכם הטוב כבר מובטח. מי ייתן ותזכו לראותו כבר בימיכם ב"ה.    


הרב דניאל ארנוולד

עשו עצמן כסילים

" וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם: וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי ה' כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה". (במדבר,יג,א-ג), ומבאר בעל הטורים: "שלח לך אנשים"- סופי תיבות: חכם, שיהיו אנשים חכמים וצדיקים". ועוד מבעל הטורים:"ראשי בני ישראל המה": 'המה'- עולה נ', מלמד שהיו שרי חמשים".  רש"י: "כלם אנשים" - כל אנשים שבמקרא לשון חשיבות, ואותה שעה כשרים היו.  " וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת וַיְצַו אֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ לֵאמֹר: אָנֹכִי הֹלֵךְ בַּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ וְחָזַקְתָּ וְהָיִיתָ לְאִישׁ" (מלכים א,ב,א-ב). ומבאר הרד"ק: "והיית לאיש" - זריז ומושל בנפשך וכובש את יצרך...וכן:" ועמשא בן איש" רוצה לומר: גדול ונכבד. וכן כולם "אנשים"- גדולים ונכבדים".      אם כן,  המרגלים היו מורמים מעם, הן בשררה, הן במעלה, במידות, בכיבוש היצר וכד', כפי שלמדים אנו כאן מדברי חז"ל בהגדרת המושג-'אנשים'. אך מה רבתה ההפתעה והאכזבה הנוראה ממעשיהם ודבריהם, בחזרתם למחנה ישראל, מרדו והמרידו נגד ה'! ("אך בה' אל תמרודו", אומרים כלב ויהושע לעם כאשר נמשכו אחר הסתת המרגלים) ומתאר המדרש כיצד בפועל הצליחו לשכנע ולהסית את העם:" ר"א בנו של ר' יוסי הגלילי אומר:" דברי נרגן כמתלהמים"- כאדם שיש לו מת והוא צווח ובוכה, כך הם, כיון שבאו מתור הארץ, עמדו ופזרו עצמם בכל שבטי ישראל, כל אחד ואחד בתוך שבטו ומתנפל לתוך כל זוית של ביתו ובניו ובנותיו באים עליו והיו אומרים לו: מה לך מרי?! ובעוד שהוא עומד, עושה עצמו נופל לפניהם, אומר להם: אוי לי עליכם בני ובנותי וכלותי, היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם, היאך הן עתידים לשלוט בכם, מי יוכל לראות פני אחד מהם?!!!... מיד הם כולן גועין בבכיה, בניהם ובנותיהם וכלותיהם, עד שהיו השכנות שומעות את הדבר, אף הן היו בוכות, עד שהיתה משפחה למשפחה משמעת, עד שהיה כל השבט בוכה, וכן חברו מבכה שבטו וכן כל אחד ואחד, עד שנעשו ששים רבוא חבורה אחת וגעו ונתנו קול בכיתם למרום!." (ילק"ש,שלח רמז תשמג), [אגב,כעבור דורות רבים, ישווה בעל ה-'אם הבנים שמחה',הרב טייכלר הי"ד,את מעשה זה של המרגלים, לרבנים בני דורו שהתנגדו לעליה לארץ ולציונות...]. חז"ל במדרש רבא,'שלח',ט"ז,ה, נותנים דעתם על התעתוע הנורא,בין צדקותם הגדולה ובין רוע זדון ליבם:" מְקַצֶּה רַגְלַיִם חָמָס שֹׁתֶה שֹׁלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד כְּסִיל" (משלי,כו,ו) וכי כסילים היו מרגלים והלא כבר נאמר שלח לך אנשים ובכ"מ שנאמר 'אנשים' בני אדם צדיקים הם!... לאלו את קורא כסילים?!  אלו לא נקראו כסילים אלא על שהוציאו דבה על הארץ שנא' (משלי י,יח):"וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל",אעפ"כ בני אדם גדולים היו ועשו עצמן כסילים!!! עליהם אמר משה (דברים לב,כ):"כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם"-שנבחרו מכל ישראל מפי הקדוש ברוך הוא ומפי משה...מכאן שהיו צדיקים בפני ישראל ובפני משה ואף משה לא רצה לשלחם מדעת עצמו עד שנמלך בהקב"ה על כל אחד ואחד פלוני משבט פלוני ואמר לו ראויים הם! ומניין שאמר הקדוש ברוך הוא שהיו ראויים? שנאמר (במדבר יג) וישלח אותם משה ממדבר פארן על פי ה' ואחר כך לסוף ארבעים יום נהפכו ועשו כל הצרה וגרמו לאותו דור שילקה באותה המכה שנאמר: "כי דור תהפוכות המה"- שנתבררו צדיקים ונתהפכו!!!.    הרי לפנינו סיפור, לדוגמא מדויקת למאמר חז"ל בפרשתנו:" אמר רבי חנינא: הכל בידי שמים - חוץ מיראת שמים, שנאמר:דברים י':    " ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלקיך...". (ברכות,לג,ב) ומבאר רש"י:" הכל בידי שמים" - כל הבא על האדם ביד הקדוש ברוך הוא; כגון ארוך, קצר, עני, עשיר, חכם, שוטה, לבן, שחור, הכל בידי שמים הוא, אבל צדיק ורשע אינו בא על ידי שמים, את זו מסר בידו של אדם, ונתן לפניו שתי דרכים, והוא יבחר לו יראת שמים".  כלומר, הבחירה באיזה כיוון לפעול ואיזו החלטה להחליט,בעניני קדושה,טהרה,סור מרע ועשה טוב, נתן והשאיר הקב"ה בידינו ולפי מה ואיך שנחליט לפעול-נתוגמל ונקבל שכר!. ומבאר ה'תורה תמימה' בפרשתינו, הערה יב: "...מפני שמדה זו ד'יראה', היא רק בידי האדם ורצונו, ועל ידה באים ומסתעפים שמירת המצות והמדות, לכן דורש הקדוש ברוך הוא רק את זה ממנו, אבל יתר הקנינים והשלמות, בידי שמים הן והוא ינחילם את האדם הירא אותו, והוי כונת הלשון:" ללכת בכל דרכיו וכו'", כלומר, כל אלה הם תכלית היראה והם באמת באים ע"י סיוע מהקב"ה וכמ"ש ביומא ל"ט א':" הבא לטהר מסייעין אותו".  

" וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם: וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי ה' כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה". (במדבר,יג,א-ג), ומבאר בעל הטורים: "שלח לך אנשים"- סופי תיבות: חכם, שיהיו אנשים חכמים וצדיקים". ועוד מבעל הטורים:"ראשי בני ישראל המה": 'המה'- עולה נ', מלמד שהיו שרי חמשים".  רש"י: "כלם אנשים" - כל אנשים שבמקרא לשון חשיבות, ואותה שעה כשרים היו.  " וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת וַיְצַו אֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ לֵאמֹר: אָנֹכִי הֹלֵךְ בַּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ וְחָזַקְתָּ וְהָיִיתָ לְאִישׁ" (מלכים א,ב,א-ב). ומבאר הרד"ק: "והיית לאיש" - זריז ומושל בנפשך וכובש את יצרך...וכן:" ועמשא בן איש" רוצה לומר: גדול ונכבד. וכן כולם "אנשים"- גדולים ונכבדים".      אם כן,  המרגלים היו מורמים מעם, הן בשררה, הן במעלה, במידות, בכיבוש היצר וכד', כפי שלמדים אנו כאן מדברי חז"ל בהגדרת המושג-'אנשים'. אך מה רבתה ההפתעה והאכזבה הנוראה ממעשיהם ודבריהם, בחזרתם למחנה ישראל, מרדו והמרידו נגד ה'! ("אך בה' אל תמרודו", אומרים כלב ויהושע לעם כאשר נמשכו אחר הסתת המרגלים) ומתאר המדרש כיצד בפועל הצליחו לשכנע ולהסית את העם:" ר"א בנו של ר' יוסי הגלילי אומר:" דברי נרגן כמתלהמים"- כאדם שיש לו מת והוא צווח ובוכה, כך הם, כיון שבאו מתור הארץ, עמדו ופזרו עצמם בכל שבטי ישראל, כל אחד ואחד בתוך שבטו ומתנפל לתוך כל זוית של ביתו ובניו ובנותיו באים עליו והיו אומרים לו: מה לך מרי?! ובעוד שהוא עומד, עושה עצמו נופל לפניהם, אומר להם: אוי לי עליכם בני ובנותי וכלותי, היאך האמוריים עתידים לתעתע בכם, היאך הן עתידים לשלוט בכם, מי יוכל לראות פני אחד מהם?!!!... מיד הם כולן גועין בבכיה, בניהם ובנותיהם וכלותיהם, עד שהיו השכנות שומעות את הדבר, אף הן היו בוכות, עד שהיתה משפחה למשפחה משמעת, עד שהיה כל השבט בוכה, וכן חברו מבכה שבטו וכן כל אחד ואחד, עד שנעשו ששים רבוא חבורה אחת וגעו ונתנו קול בכיתם למרום!." (ילק"ש,שלח רמז תשמג), [אגב,כעבור דורות רבים, ישווה בעל ה-'אם הבנים שמחה',הרב טייכלר הי"ד,את מעשה זה של המרגלים, לרבנים בני דורו שהתנגדו לעליה לארץ ולציונות...]. חז"ל במדרש רבא,'שלח',ט"ז,ה, נותנים דעתם על התעתוע הנורא,בין צדקותם הגדולה ובין רוע זדון ליבם:" מְקַצֶּה רַגְלַיִם חָמָס שֹׁתֶה שֹׁלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד כְּסִיל" (משלי,כו,ו) וכי כסילים היו מרגלים והלא כבר נאמר שלח לך אנשים ובכ"מ שנאמר 'אנשים' בני אדם צדיקים הם!... לאלו את קורא כסילים?!  אלו לא נקראו כסילים אלא על שהוציאו דבה על הארץ שנא' (משלי י,יח):"וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל",אעפ"כ בני אדם גדולים היו ועשו עצמן כסילים!!! עליהם אמר משה (דברים לב,כ):"כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם"-שנבחרו מכל ישראל מפי הקדוש ברוך הוא ומפי משה...מכאן שהיו צדיקים בפני ישראל ובפני משה ואף משה לא רצה לשלחם מדעת עצמו עד שנמלך בהקב"ה על כל אחד ואחד פלוני משבט פלוני ואמר לו ראויים הם! ומניין שאמר הקדוש ברוך הוא שהיו ראויים? שנאמר (במדבר יג) וישלח אותם משה ממדבר פארן על פי ה' ואחר כך לסוף ארבעים יום נהפכו ועשו כל הצרה וגרמו לאותו דור שילקה באותה המכה שנאמר: "כי דור תהפוכות המה"- שנתבררו צדיקים ונתהפכו!!!.    הרי לפנינו סיפור, לדוגמא מדויקת למאמר חז"ל בפרשתנו:" אמר רבי חנינא: הכל בידי שמים - חוץ מיראת שמים, שנאמר:דברים י':    " ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלקיך...". (ברכות,לג,ב) ומבאר רש"י:" הכל בידי שמים" - כל הבא על האדם ביד הקדוש ברוך הוא; כגון ארוך, קצר, עני, עשיר, חכם, שוטה, לבן, שחור, הכל בידי שמים הוא, אבל צדיק ורשע אינו בא על ידי שמים, את זו מסר בידו של אדם, ונתן לפניו שתי דרכים, והוא יבחר לו יראת שמים".  כלומר, הבחירה באיזה כיוון לפעול ואיזו החלטה להחליט,בעניני קדושה,טהרה,סור מרע ועשה טוב, נתן והשאיר הקב"ה בידינו ולפי מה ואיך שנחליט לפעול-נתוגמל ונקבל שכר!. ומבאר ה'תורה תמימה' בפרשתינו, הערה יב: "...מפני שמדה זו ד'יראה', היא רק בידי האדם ורצונו, ועל ידה באים ומסתעפים שמירת המצות והמדות, לכן דורש הקדוש ברוך הוא רק את זה ממנו, אבל יתר הקנינים והשלמות, בידי שמים הן והוא ינחילם את האדם הירא אותו, והוי כונת הלשון:" ללכת בכל דרכיו וכו'", כלומר, כל אלה הם תכלית היראה והם באמת באים ע"י סיוע מהקב"ה וכמ"ש ביומא ל"ט א':" הבא לטהר מסייעין אותו".  


הרב יגאל זורבבלי

פינת ההלכה פלפול לפרשת: עקב

מאת מורינו ורבנו: הרב בן ציון נשר

בהיותי במדינת רוסיה, יצאתי אחרי תפלת שחרית מבית הכנסת, ויהודיה אחת בקשה נדבות, היו לי בכיסי כמה מטבעות קטנות ונתתי לה, ומיד הסתפקתי האם יש בכולן יחד בכדי שווה פרוטה, ואם לאו האם מקיימים מצות צדקה גם בפחות משוה פרוטה.

תשובה: קיימנו על אתר "ובלכתך בדרך", ועלתה במחשבה שהדבר תלוי בחקירה (עיין "מחנה אפרים" הל' גזילה סי' א', ו"מנחת חינוך" מצוה רנ"ח) בגדר הדין "שוה פרוטה", האם משמעותו שלפחות מפרוטה אין דין "ממון", ולפי זה הפרוטה היא בכלל "שיעורין" שהם הלכה למשה מסיני. או שבאמת גם לפחות משו"פ יש דין ממון, אלא שבעיני בני אדם לא חשיבא כממון. ושני הצדדים מבוארים בדברי ה"לבוש" בחו"מ, בסי' ו' ס"א כתב: "אין הדיינים צריכין לישב בדין על תביעה פחות משוה פרוטה, דקיי"ל לגבי גזל דפחות משו"פ אינו נקרא גזל..., וטעמא דסתם בני אדם מוחלין זה לזה על פחות משו"פ ואין תביעתו תביעה, ואף כי זה התובע אינו רוצה למחול, בטלה דעתו אצל כל אדם". ואילו בסי' פ"ח ס"א כתב: "דפחות מפרוטה קיי"ל הלכה למשה מסיני דמן התורה לא נחשב לכלום".

ובשיעורנו למסכת קדושין רצינו לומר שהדבר שנוי במחלוקת רש"י ותוספות, שאמרו בגמ' שאשה אינה נקנית בקנין "חליפין", למרות שקנין אשה למדנו מקנין שדה ושדה עצמה נקנית בחליפין, משום ש"חליפין איתנהו בפחות משוה פרוטה ואשה בפחות משוה פרוטה לא מקניא נפשה", ורש"י פירש: "משום דגנאי הוא לה הלכך בטיל לה תורת חליפין בקדושין", ורבנו תם בתוס' פירש: "דגרסינן בפחות מש"פ לא מקניא ולא גרס נפשה, דלאו בקפידא תליא מילתא..., ובפחות משוה פרוטה לא מקריא כסף". וכן להלן שם בדף ו' ב', לגבי דין מתנה על מנת להחזיר בקדושין, אזלי רש"י ותוס' לשיטתם. ודו"ק.   

והזכרנו גם שיתכן ותלוי בדברי רבותינו שמצות צדקה היא מצוה אמצעית שתכליתה שהעני יקבל, וכמה ראיות מוכיחות כן, כמו ששנינו שהמאבד ארנקי ומצאה עני הרי זה מקיים מצוה, ואף שמצות צריכות כוונה, מ"מ הרי התכלית נתקיימה ולעני היתה הרווחה, וכמו כן מדין שוטה שבי"ד יורדין לנכסיו ליטול שיעור הראוי לצדקה, על אף שהוא פטור מן המצות, אבל יש שעבוד נכסים והמצוה היא שהעני יקבל, ואכמ"ל. ולפי זה הרי היא יושבת ומקבצת מהרבה אנשים, ובסופו של דבר יתקבץ אצלה סכום מסויים להחיות נפשה, ונמצא שנתקיימה התכלית גם על ידי הנותן פחות משו"פ. וצ"ע. גם הזכרנו דברי האחרונים האם יש איזה קיום בחצי שיעור במצות עשה, כמו באיסורים שחצי שיעור אסור מה"ת.

ובבואי הביתה לחיים ולשלום, חפשתי קצת בספרן של צדיקים, וראיתי שני גאונים מתנבאים בסגנון אחד, בשו"ת "יהודה יעלה" ח"ב סי' קפ"ז, ובשו"ת מהרי"ל דיסקין ח"א סי' כ"ד, שהביאו ראיה ממשנה שיוצאים ידי חובת מצות צדקה גם בפחות משוה פרוטה, דתנן במסכת בבא מציעא נ"ה א', "חמש פרוטת הן, ההודאה שוה פרוטה, והאשה מתקדשת בשוה פרוטה, והנהנה בשוה פרוטה מן ההקדש מעל, והמוצא שוה פרוטה חייב להכריז, והגוזל את חבירו שוה פרוטה ונשבע לו יוליכנו אחריו ואפילו למדי". ומדלא הזכירה המשנה דין פרוטה לגבי נתינת צדקה, משמע שמצות צדקה מתקיימת גם בפחות משו"פ. אלא שכבר העירו עליהם בצדק ממה שכתב הש"ך ב"נקודות הכסף" יו"ד סי' קל"ג ס"ו, כי תנא ושייר שהרי שייר גם דין שאין רבית בפחות משו"פ לכמה ראשונים. עוד זאת ראיתי ב"צפנת פענח" הל' מתנות עניים פ"ז ה"א, שכתב שהרי בצדקה יש גם מצות עשה "נתון תתן" וגם לאווין "לא תקפוץ" ו"לא תאמץ", ולכן בפחות משוה פרוטה אף שאינו מקיים את מצות העשה כי אין זו "נתינה", מ"מ לא עבר בלאווין שהרי לא אמץ לבבו ולא קפץ ידו. ועיין עוד מה שדן בזה ב"דרך אמונה" הל' מתנו"ע שם ב"באור הלכה".