צַהֲלִי וָרֹנִּי, יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי-גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל

המרכז הקהילתי איחוד שיבת ציון
Bookmark and Share
הודעות

שיעורים היום :
  • נושא: תלמוד-דף יומי בימי: ראשון בשעה: 07:30 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: גברים
  • נושא: תלמוד בבא מציעא בימי: ראשון בשעה: 10:30 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: למבוגרים[גימלאים
  • נושא: תלמוד-מסכת קידושין בימי: ראשון בשעה: 18:00 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: למתחילים
  • נושא: משניות ממסכת ברכות בימי: ראשון בשעה: 20:00 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל:
  • נושא: הלכות שבת בימי: ראשון בשעה: בין מנחה לערבית מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: גברים

זמני תפילה לשבוע בתאריכים
18/11 - 25/11

אמצע השבוע ימים א-ה

שחרית מניין א : 06:00

שחרית מניין ב : 7:00

מינחה : 16:31

ערבית : 16:51

שבת פרשת : ויצא

הדלקת נרות : 16:15

מנחה ערב שבת : 16:25

שחרית : 09:15

מנחה גדולה : 12:15

ערבית מוצ"ש : 17:16


האתר מוקדש לעילוי נשמת:
ת.נ.צ.ב.ה.

מעוניין להקדיש את האתר לעילוי נשמת קרוביך? צור קשר
(ח"י ש"ח לחודש)


יוארצייט
קישורים

על פרשת: יתרו

דרך ארץ קדמה לתורה

בפרשת יתרו מתוארת נקודת השיא של הבדלת עם ישראל משאר אומות העולם . כאשר עם ישראל מתלונן לפשר  הקולות הגדולים והמעמד והמעמד המרטיט:  "וַיֹּאמְרוּ, אֶל-מֹשֶׁה, דַּבֵּר-אַתָּה עִמָּנוּ, וְנִשְׁמָעָה; וְאַל-יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים, פֶּן-נָמוּת" ואכן עם ישראל מקבל ממשה רבינו תשובת הרגעה: " אַל-תִּירָאוּ,כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם, בָּא הָאֱלֹהִים ".                 עפ"י רש"י: לרומם אתכם מעל כולם.  שתי הבנות ניתן להבין במילים אלו, אחת, שבמעמד יוצא דופן זה כל האומות הסובבות אותנו ידעו שלא עם ככל הגויים אנו אלא בחירתו הראשונה של הקב"ה. והשנייה , שעצם נתינת התורה לעם ישראל תרומם אותם מעל כל האומות . ואמנם דברים אלה האחרונים גם נאמרו במפורש לעם ישראל טרם היכנסם לארץ :          רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה' אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּקֶרֶב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:(ו) וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה: (דברים ד , ה)  אגב זאת יש לדעת שאין כאן מטרה של הפרדה לשמה או בידול לשם בידול. המטרה כמובן שאותם עמים יתפלאו וישתוממו מערכי המוסר הצדק, וחכמת האלוקים הנתונה לנו , ויבקשו גם הם להצטרף לקהל המאמינים בקב"ה.    אם כן נשאלת השאלה הגדולה למה דווקא אנחנו? למה נבחרנו אנו להיות נושאי הלפיד של האנושות כולה?  התשובה כידוע נמצאת בספר בראשית:                     וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ:(יט) כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה'  לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו: בראשית יח   לכאורה, הדבר היחיד שמחבר ומקשר בין הקב"ה לאברהם היא אותה דרך חיים שבחר אברהם ללכת בה. אותו רצון פנימי עמוק שהנחה אותו ללכת נגד הזרם ולהיות איש חסד, איש צדקה ומשפט , בעולם אכזר ומנוכר . דרך זו הובילה בהכרח לחיפושו של אברהם אבינו, לראות ולבקש לדעת, מיהו זה "הזן את העולם כולו בטובו" אשר הובילה אותו לידיעת ה'.   ואמנם, ישנן שתי דרכים לגלות ולהפנים את התורה, ושתיהן חשובות. דרך אחת הינה דרך הפרטים והמצוות הבונות ומצוותות את האדם לבוראו. אך ישנה גם הדרך השנייה והיא הבנת האידיאל הגדול וההתחברות הטבעית לתורה וערכיה.   " ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" , יאמר הקב"ה למשה רבנו ויוסיף על המעמד הנשגב והמרומם שבהר סיני פרטים ופרטי פרטים של מצוות. אלו וגם אלו חשובים ומכשירים אותנו לקבל את התורה.  הרב קוק זצ"ל באחד מחיבוריו המגלים מעט מתחושותיו, מדגיש את חשיבותם של שני  צדדים חשובים אלו."הכלל האידיאלי לא יגלה את כוחו, כי-אם על-ידי הפרטים המרבים, המסתדרים יפה בהתארגנות הגונה בחיי הרוח כמו בחיי המעשה, והפרטים - ערך אין להם בלא הנשמה הכללית. וכשהנני מרגיש עייפות רבה מפני הכבד של משא הפרטים המשעמם ומכביד, הכרח הוא להשיב את הנפש על-ידי השיקוי של ההופעה הכללית." חדריו  / שאיפתי גדולה היא לחבר.הקב"ה ברוב חסדיו ואהבתו אלינו נותן לנו את התורה שתעזור לנו להתרומם מעל הגשמיות מעל הארציות הנמוכה, ללכת בדרכו של אברהם אבינו שהלך בדרכיו של הקב"ה עוד טרם נתנה התורה .   כל זאת ניתן לעשות מתוך ענווה גדולה ונפש נמוכה, כפי שהיו מנת חלקו של אברהם אבינו. ללא  ענווה ושאר מידות טובות המכירות ומבקשות גם את טובת האחר, לא בנקל ניתן להבין את ערכה ומהותה של התורה.  דברים אלו הרגיש  ר' חיים בן עטר בכותבו את פירושו לפרשת יתרו והותיר לנו לדורות מסר עצום."וראיתי לתת לב, איך זכה יתרו, שתכתב על ידו פרשה זו, והן אמת כי הוא כיבד משה עבד ה', והנה שכרו שכבדו ה', אלא היה ה' יכול עשות לו דרך כבוד אחר לא בדרך זה שיראה חס ושלום כפחות ידיעה (חכמה) בעם ה', עד שבא כהן מדין והשכילם:  ונראה כי טעם הדבר הוא להראות ה' את בני ישראל הדור ההוא וכל דור ודור, כי יש באומות גדולים בהבנה ובהשכלה, וצא ולמד מהשכלת יתרו בעצתו ואופן סדר בני אדם אשר בחר, כי יש באומות מכירים דברים המאושרים, והכוונה בזה, כי לא באה הבחירה בישראל, לצד שיש בהם השכלה והכרה יותר מכל האומות, וזה לך האות השכלת יתרו, הא למדת כי לא מרוב חכמת ישראל והשכלתם בחר ה' בהם, אלא לחסד עליון ולאהבת האבות... "  עפ"י האור"ח הקדוש עלינו להצדיק במעשינו את כתר התורה אשר אנו חובשים לראשינו ולדבוק במידותיהם הטרומיות של אבותינו,שהרי "לחסד עליון ולאהבת האבות נבחרנו"  שאם לא כן מדוע נבחרנו אנו מאומות העולם. " המוסר בטבעיותו  מוכרח להיקבע בנפש ויהי מצע לאותן ההשפעות הגדולות הבאות מכחה של תורה." (אורות התורה) 


הרב גולן נאוי

מתן תורה "משחק מכור"?!

"ומה מחשבה היה בדעתו של הקדוש ברוך-הוא? כך היה בדעתו של הקב"ה: כל אומה ומלכות שיבואו ויקבלו את התורה, יהיו חיים וקיימים לעולם ולעולמי עולמים, שנאמר:" והלוחות מעשה אלקים המה והמכתב מכתב אלקים הוא, חרות על הלוחות", אל תקרי 'חרות', אלא 'חרות',שאין לך בן חורין אלא מי שאין מלאך המוות שולט בו"(תדא"ז,ד).

"ויאמר,ה' מסיני בא וזרח משעיר למו, הופיע מהר פארן ואתה מרבבות קודש,מימינו אשדת למו"(דב',לג). שאלו חז"ל: ומה יש לו, לקב"ה 'לחפש' בשעיר, או בפארן?! אלא, א"ר יוחנן:" מלמד שהחזירה הקב"ה לתורה על כל אומה ולשון ולא קבלוה, עד שבא לישראל וקבלוה"(ע"ז,ב:). ומסביר ה"תורה תמימה",הרב ברוך הלוי אפשטיין:"שבודאי החזירה על כל האומות, אלא שנרמזו בתורה, רק על עשו וישמעאל,('שעיר' היא ארץ עשו ו'פארן' היא ארץ ישמעאל), שיש להם יחס אל התורה,יותר משאר האומות, מפני שהם בני אברהם".

 לא ניתן להוכיח ממקורות אלו, כי רצון ה' היה לתת את התורה מלכתחילה רק לישראל בלבד, אלא אדרבא, מוכח כי היא ראויה להינתן לכל האומות וזה היה רצון ה' ומתאר זאת הרמב"ם באגרת תימן כך:" ה' שלח שליח לרומיים קודם משה רבנו והראה להם התורה ולא קבלוה ממנו, אח"כ שלח שליח אחר לערביים והראה להם ולא קבלוה ממנו, אח"כ שלח לנו משה רבנו וקבלנוה ואמרנו:" כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע".

וידועים ומפורסמים דברי ה'מכילתא' לפ' 'יתרו':" ונגלה על בני עשו הרשע ואמר להם:" מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: מה כתיב בה? אמר להם: לא תרצח. אמרו, זו היא ירושה שהורישנו אבינו, שנאמר:" ועל חרבך תחיה". נגלה על בני עמון ומואב אמר להם: מקבלים אתם את התורה?...אמר להם:לא תנאף. אמרו לו: כולנו מניאוף, דכתיב:" ותהרינה שתי בנות לוט מאביהן" והיאך נקבלה?! נגלה על בני ישמעאל, אמר להם: מקבלים אתם את התורה?...אמר להם: לא תגנוב. אמרו לו: בזו הברכה נתברך אבינו, דכתיב:" והוא יהיה פרא אדם..." ומעבר לזה, הוכחה נוספת כי גם אומות העולם יכולים היו לקבלה:" בשלושה דברים ניתנה תורה: במדבר,באש ובמים, מה אלו חינם לכל באי עולם, אף אלו חינם לכל באי עולם"(מכילתא,שם). א"כ, אכן נראה, כי רצה ה' לתת את התורה לכל אומה שהייתה נאותה לקבלה ולא מיועדת היא לישראל בלבד. אך האם באמת אפשר לומר כך והרי ישנם פסוקים מפורשים המורים ומעידים, כי רק בנו, בעם ישראל בלבד בחר ה' לו לעם,עוד מתחילת התהוות עם ישראל על ידי אבותינו?!:" רק באבותיך חשק ה' לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם, בכם מכל העמים כיום הזה"(דב',י,טו) וכן:"כי עם קדוש אתה לה' אלקיך, בך בחר ה' אלקיך להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה...חשק ה' בכם ויבחר בכם...כי מאהבת ה' אתכם ומשומרו את השבועה אשר נשבע לאבותיכם..."(דב',ז,ז). וגם דברי ה'מכילתא',פר',ה,מוכיחים זאת:"אנכי ה' אלהיך". מפני מה לא נאמרו עשרת הדברות בתחלת התורה? משלו משל למה הדבר דומה, לאחד שנכנס במדינה, אמר להם: אמלוך עליכם? אמרו לו: כלום עשית לנו טובה שתמלוך עלינו?! מה עשה, בנה להם את החומה, הכניס להם את המים, עשה להם מלחמות. אמר להם: אמלוך עליכם? אמרו לו: הן והן. כך המקום, הוציא את ישראל ממצרים, קרע להם את הים, הוריד להם את המן, העלה להם את הבאר, הגיז להם את השלו, עשה להם מלחמת עמלק. אמר להם: אמלוך עליכם? אמרו לו הן והן".   הרי שמדרש זה מציין קשר אהבה ודאגה של הקב"ה לעם ישראל ולכן אך טבעי הוא שרק עמ"י יקבל על עצמו את מרותו של הקב"ה וימליכנו עליו. נוסיף עוד הוכחה חותכת:" אמר ריש לקיש: מאי דכתיב:" ויהי ערב ויהי בקר יום הששי", ה"א יתירה למה לי? - מלמד שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית, ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה(ביום 'השישי'-ו'-בסיון),אתם מתקיימין, ואם לאו - אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו".(שבת,פח:),כלומר מוכרח העולם וקבוע הדבר מראש, כי רק עמ"י, בלבד, אמור לקבל את התורה וגם ידוע משם, כי כפה עליהם ההר כגיגית ואם לא יקבלו,שם תהה קבורתם!. נמצאנו מוכיחים לכאן ולכאן ומה נכריע?!           ומתבארים הדברים עפ"י דברי המהר"ל (חידא"ג,ע"ז):התורה היא מצד ה' יתברך והיא החכמה העליונה, לכן היא שייכת ומתקשרת לכל, ובכלל זה לכל האומות גם. ובכך שפנה אליהם ה', הראה להם כי יש להם שייכות וקשר תחת גג התורה אשר מתקשרת לכל הבריאה והם בכללה, למרות ש "גלוי לפניו שלא יקבלוה"(נצי"ב,דב',ב,כו),אולם מבחינת המקבל, אין מקבל לה רק ישראל בעל כרחם, כמו שכל מעשה בראשית נברא ברצון ה' יתברך וכמו שאמרו ב"אבות":"על כרחך אתה נולד". וגם, כי ישראל קיבלו מלכותו יתברך עליהם והמלך גוזר על עמו.                ונסיים בדברי מד' רות רבא,א, שמבטא את מהות הדברים הנ"ל:" שימעה עמי ואדברה,  ישראל ואעידה בך,אלקים אלקיך אנוכי"(תה',נ).תאני רשב"י:" אלקים אנוכי לכל באי עולם ולא ייחדתי שמי אלא על ישראל, אין אני ניקרא אלקי כל האומות,אלא אלקי ישראל:" אלקים, אלקיך אנוכי".


הרב יגאל זורבבלי

פינת ההלכה פלפול לפרשת: יתרו

מאת מורינו ורבנו: הרב בן ציון נשר

"... ויתיצבו  בתחתית ההר".

במסכת שבת פ"ח דרשו על זה: "מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם אם אתם מקבלים את התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם, אמר רב אחא בר יעקב מכאן מודעה רבה לאורייתא, - שאם יזמינם לדין למה לא קיימתם מה שקבלתם עליכם, יש להם תשובה שקבלוה באונס – רש"י, אמר רבא אעפ"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש, דכתיב קיימו וקבלו היהודים, קיימו מה שקבלו כבר".

והקשו שם בתוספות ד"ה כפה, מדוע היה צריך לכפות עליהם את ההר להכריחם לקבל תורה, והרי הקדימו ואמרו "נעשה ונשמע" וקבלוה ברצון, ותירצו: "שמא יהיו חוזרים שיראו האש הגדולה שיצאה נשמתן". אולם במדרש תנחומא (פר' נח) כבר קדמו בקושיא זו, וחילקו בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה, שעל קבלת תורה שבכתב אמרו נעשה ונשמע, ועל קבלת תורה שבעל פה כפה עליהם הר כגיגית, והיינו טעמא שקבלו תורה שבכתב מרצון, "מפני שאין בה יגיעה וצער והיא מעט", ואילו תורה שבעל פה "שיש בה דקדוקי מצות קלות וחמורות..., לפי שאין לומד אותה אלא מי שאוהב הקב"ה בכל לבו ובכל נפשו ובכל מאודו, שנאמר ואהבת את ה' אלקיך...", ולכן היה צריך לכפות עליהם הר כגיגית.

והנה שנינו במסכת ברכות י"א ב', לענין חיוב ברכות התורה: "אמר רב הונא למקרא צריך לברך, ולמדרש אין צריך לברך, ורבי אלעזר אמר למקרא ולמדרש צריך לברך, למשנה אין צריך לברך, ור' יוחנן אמר אף למשנה נמי צריך לברך, אבל לתלמוד אין צריך לברך, ורבא אמר אף לתלמוד צריך לברך...". וביאור דבריהם שרב הונא ס"ל שעיקר חיוב ברכת התורה הוא על תורה שבכתב, וכל מה שאינו בתורה שבכתב עצמה אין צריך לברך על לימודו, ואילו החולקים עליו ר"א ור"י, גם הם מודים שהחיוב הוא רק על תורה שבכתב, אלא שהם סוברים כי המדרש או אף המשנה הם ביאור תורה שבכתב, ובלעדיהם לא יבין מה שקורא, ורק התלמוד הוא תורה שבעל פה ואין מברכים עליו, ובדעת רבא אי אפשר לומר שסובר כמותם, אלא שהוא סובר כי גם התלמוד הוא פירוש לתורה שבכתב ולכן צריך לברך עליו, שאם כן מהי "תורה שבעל פה", וא"כ צריך ביאור במאי פליג רבא על הנך אמוראי.

ונראה ע"פ מה שכתב הרמב"ן בחיוב ברכת התורה, ב"ספר המצות" מצות ששכח הרב מ"ע ט"ו: "שנצטוינו להודות לשמו יתברך בכל עת שנקרא בתורה, על הטובה הגדולה שעשה לנו בתתו תורתו אלינו, והודיענו המעשים הרצויים, לפי שבהם ננחל חיי העולם הבא, וכאשר נצטוינו בברכה אחר כל האכילה כן נצטוינו בזו...". ומשמע מדברות קדשו כי גדר ברכת התורה, הוא "ברכת הודאה" ולא "ברכת המצות" על קיום מצות תלמוד תורה.

מעתה יש לומר ע"פ דברי התנחומא, דמכיון שתורה שבכתב קבלנו ברצון באמירת "נעשה ונשמע", ממילא שפיר מברכים עליה ברכת התורה שהיא הודאה על שנתן לנו את הטובה הזאת, אבל תורה שבעל פה שקבלנו באונס ובכפיה, לא שייך "להודות" על דבר שניתן בכפיה. לכן סבירא להו לאמוראים כי על תורה שבכתב מברכים, ועל תורה שבעל פה אין מברכים, הא מיהת פליגי אם על המדרש והמשנה הנצרכים לביאור התורה שבכתב מברכים או לא.

אולם רבא הוא מרא דשמעתתא שהיתה קבלת תורה מרצון בימי אחשורוש, וע"כ לפי התנחומא הכוונה היא על תורה שבעל פה, ועליה נאמר "קיימו וקבלו", ונמצא שרבא לשיטתו שגם תורה שבעל פה קבלו מרצון, ולכן שייכת גם בה ברכת הודאה על שהקב"ה נתן לנו הטובה הזאת.