צַהֲלִי וָרֹנִּי, יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי-גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל

המרכז הקהילתי איחוד שיבת ציון
Bookmark and Share
הודעות

שיעורים היום :
  • נושא: תלמוד-דף יומי בימי: ראשון בשעה: 07:30 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: גברים
  • נושא: תלמוד בבא מציעא בימי: ראשון בשעה: 10:30 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: למבוגרים[גימלאים
  • נושא: תלמוד-מסכת קידושין בימי: ראשון בשעה: 18:00 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: למתחילים
  • נושא: משניות ממסכת ברכות בימי: ראשון בשעה: 20:00 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל:
  • נושא: הלכות שבת בימי: ראשון בשעה: בין מנחה לערבית מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: גברים

זמני תפילה לשבוע בתאריכים
18/11 - 25/11

אמצע השבוע ימים א-ה

שחרית מניין א : 06:00

שחרית מניין ב : 7:00

מינחה : 16:31

ערבית : 16:51

שבת פרשת : ויצא

הדלקת נרות : 16:15

מנחה ערב שבת : 16:25

שחרית : 09:15

מנחה גדולה : 12:15

ערבית מוצ"ש : 17:16


האתר מוקדש לעילוי נשמת:
ת.נ.צ.ב.ה.

מעוניין להקדיש את האתר לעילוי נשמת קרוביך? צור קשר
(ח"י ש"ח לחודש)


יוארצייט
קישורים

על פרשת: חג השבועות


פינת ההלכה פלפול לפרשת: חג השבועות

מאת מורינו ורבנו: הרב בן ציון נשר

נשאלתי משני בחורים הלומדים בחברותא, מאי עדיף האם לאחר בנשף וללמוד בלילה, או להקדים את השינה ולהשכים קום וללמוד בהשכמת הבוקר. והאם שונה הדין בליל התקדש חג מתן תורה, שנהוג עלמא להיות נעורים כל הלילה לעסוק בתורה, והמתמידים טוענים שיצא שכרו בהפסדו, ועדיף לישון בלילה וללמוד כל היום.

תשובה: בהשקפה ראשונה לא ידעתי מה השאלה הי עדיף, הלא כל אחד לפי מה שהוא אדם, יש אחד שעירני יותר בלילה, ויש אחד שמצד מזגו וטבעו עירני יותר בבקר, ובודאי שכל אחד צריך ללמוד בעת שהתועלת יותר גדולה עבורו. ואם שני העתים שווים לטובה אצלו, עדיף להקדים את המצוה כמה שיותר, והוא בכלל "זריזין מקדימין למצות", ואמאי ידחה המצוה למחר בבוקר.

ואולם השאלה תתכן בכי האי גוונא, שהלימוד בלילה קצת פחות עירני מביום, האם בכל זאת כדאי להקדים את הלימוד, מדין "זריזין מקדימין למצות", או שמכיון שאיכות הלימוד ביום גדולה יותר, "מצוה מן המובחר" עדיפה. [ושאלה דומה נשאל בשו"ת "ערוגת הבשם" ריש או"ח, אולם שם השאלה האם הלימוד בתחילת הלילה עדיף או בסוף הלילה].

ודברו רבותינו האחרונים בשאלה זו איזה כלל עדיף, עיין בספר חסידים תתע"ח, ובהגהות החיד"א שם שהביא מקור מיבמות ל"ט א'. ועיין "חיי אדם" כלל ס"ח ס"ו, ו"ערוך השלחן" או"ח סי' תכ"ו ס"ח, ושו"ת "פנים מאירות" ח"ב ס"א, ו"תרומת הדשן" סי' ל"ה, ו"שבות יעקב" ח"א סי' ל"ד, ושו"ע הגר"ז סי' צ"ד ס"ה, וקשה להכריע בזה להלכה.    

והנה אם שני העתים שווים לטובה באיכות הלימוד, השאלה מה להעדיף תלויה לכאורה במחלוקת, שבעירובין ס"ה א' שנינו: "אמר רב יהודה לא איברי ליליא אלא לשינתא, אמר ר' שמעון בן לקיש לא איברי סיהרא אלא לגירסא", ובהמשך משמע ממה שאמר רב זירא ששמעתתא דיממי מחדדן טפי, וכן ממה שאמר רב נחמן בר יצחק "אנן פועלי דיממא אנן", וממה שרב אחא בר יעקב יזיף ביום ופרע בלילה, משמע מזה שהלימוד ביום עדיף. ובמסכת חגיגה י"ב ב' שנינו: "אמר ריש לקיש כל העוסק בתורה בלילה, הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום..., ואיכא דאמרי כל העוסק בתורה בעולם הזה שהוא דומה ללילה, הקב"ה מושך עליו חוט של חסד לעוה"ב שהוא דומה ליום", ומסתבר דפליגי אי הלימוד דיום עדיף, או הלימוד דלילה עדיף ור"ל לשיטתו בעירובין. ובמסכת תמיד סופ"ד שנינו: "תנא רבי חייא כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו, שנאמר קומי רוני בלילה לראש אשמורות".

והרמב"ם פסק בהל' תלמוד תורה פ"ג הי"ג: "אף על פי שמצוה ללמוד ביום ובלילה, אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה, לפיכך מי שרוצה לזכות בכתר התורה יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחד מהן בשינה ובאכילה ושתיה ושיחה וכיוצא בהן, אלא בתלמוד תורה ודברי חכמה, אמרו חכמים אין רנה של תורה אלא בלילה שנאמר קומי רוני בלילה, וכל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד נמשך עליו ביום, שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי תפלה לא-ל חיי...". וכן נפסק בשו"ע או"ח סי' רל"ח ס"א, וביו"ד סי' רמ"ו סכ"ג.

הרי שמלבד מה שיש להקדים את הלימוד בלילה מדין "זריזין" עוד יש ענין גדול בלימוד הלילה. ובפרט בליל התקדש חג זמן מתן תורתנו, שנהגו מקדמת דנא להיות נעורים כל הלילה ועוסקים בתורה, ועיין "משנה ברורה" בסי' תצ"ד סק"א, בשם "מגן אברהם" טעם ע"ד הנגלה, ועוד למארי דרזין  ע"ד הסוד, ובשם אר"י הק' שמובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק.