צַהֲלִי וָרֹנִּי, יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי-גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל

המרכז הקהילתי איחוד שיבת ציון
Bookmark and Share
הודעות

שיעורים היום :
  • נושא: תלמוד-דף יומי בימי: ראשון בשעה: 07:30 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: גברים
  • נושא: תלמוד בבא מציעא בימי: ראשון בשעה: 10:30 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: למבוגרים[גימלאים
  • נושא: תלמוד-מסכת קידושין בימי: ראשון בשעה: 18:00 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: למתחילים
  • נושא: משניות ממסכת ברכות בימי: ראשון בשעה: 20:00 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל:
  • נושא: הלכות שבת בימי: ראשון בשעה: בין מנחה לערבית מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: גברים

זמני תפילה לשבוע בתאריכים
18/11 - 25/11

אמצע השבוע ימים א-ה

שחרית מניין א : 06:00

שחרית מניין ב : 7:00

מינחה : 16:31

ערבית : 16:51

שבת פרשת : ויצא

הדלקת נרות : 16:15

מנחה ערב שבת : 16:25

שחרית : 09:15

מנחה גדולה : 12:15

ערבית מוצ"ש : 17:16


האתר מוקדש לעילוי נשמת:
ת.נ.צ.ב.ה.

מעוניין להקדיש את האתר לעילוי נשמת קרוביך? צור קשר
(ח"י ש"ח לחודש)


יוארצייט
קישורים

על פרשת: ויצא

סולם יעקב

בפרשתנו אנו עומדים על מעשי יעקב,והתנהלותו הלכה למעשה.בפרשה שעברה הברכות שקיבל,היו ממעורבותה של רבקה אימו.כמו גם היציאה מבאר שבע הייתה בעצת הוריו.בזמן לינת יעקב בדרך , ה' מתגלה אליו.לראשונה אנו רואים את דמותו העצמאית של יעקב. התגלות זו באה דרך חלום סולם יעקב.בחלום רואה יעקב מלאכים עולים ויורדים בסולם.אחר כך ה' מתגלה אליו.התגלות זו קיבלה התייחסויות רבות,המגלות כיצד ה' מתגלה לבני האדם בכלל ולנביאים בפרט.מהו פשר מראה הסולם, בהסבר מיני הנבואה בפתיחה למורה הנבוכים.מראה סולם יעקב מייצג את הסוג הראשון של מיני הנבואה.רבנו מגלה על מראה נבואה זה,בו ישנם חלקים רבים למשל הנבואה.מראה זה מאפיין את מראות הנבואה,בהם כל פרט נזקק להבנת המכלול.כל חלק וחלק מהסיפור נושא מסר,ללא חלקים מיותרים.,את משמעות חלקי נבואה זו.להלן נזכיר מקצת דברי הרמב"ם: במורה הנבוכים פתיחה המין הראשון מן משלי הנבואה אמרו," והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה". כי כל דבר מזה המראה רומז לענין. והנה סולם ענין אחד. מוצב ארצה ענין שני. וראשו מגיע השמימה ג'. והנה מלאכי א-להים ארבע, עולים ה'. ויורדים ו', והנה יי' נצב עליו ז' הנה כל מלה שבאה בזה המשל היא לעניין מוסיף בכלל הנמשל. הרמב"ם אינו מבאר מהי משמעות כל חלק להלן נביא פרשנים המציינים דרשות ר"י אבן שועיב יש מחז"ל סוברים כי אלו המלאכים שיצאו עמו מן הארץ הקדושה עולים ואחרים יורדים ללוות בחוצה לארץ.ולפי דעת רבי אליעזר הגדול הייתה זאת המראה כמראה בין הבתרים, הראהו ארבע מלכויות ומעלתן ואיבודן, כאמור בדניאל.והבטיחו השם להיות עמו ועם זרעו תמיד. יעקב חשש מלבן כי היה יודע שהוא רמאי, והשכים בבקר ומצא שנים עשר אבנים ששם מראשותיו שחזרו אבן אחת, וכל זה רמז שיעמיד י"ב שבטים ושיהיו גוי אחד באחד. ואין ספק כי גילה זו המראה לנשיו רחל ולאה, ולכן היו מתאוות להעמיד כל אחת יותר מחבירתה. רמב"ן הראהו בחלום הנבואה כי כל הנעשה בארץ נעשה על ידי המלאכים והכל בגזרת עליון עליהם, כי לא יעשו קטנה או גדולה עד שובם להתייצב לפני ה'. כי ה' ניצב על הסלם ומבטיחו ליעקב בהבטחה גדולה, להודיע שהוא לא יהיה ביד המלאכים ,ה' יהיה עמו תמיד "והנה אנכי עמך" כי מעלתו גדולה משאר הצדיקים.. השכים יעקב בבקר בפחד גדול ואמר ביתו של הקב"ה במקום הזה" מה נורא המקום הזה", מכאן אתה למד שכל המתפלל בירושלם כאלו מתפלל לפני כסא הכבוד, ששער שמים הוא פתוח לשמוע תפלתן של ישראל, שנאמר וזה שער השמים. ושב יעקב ללקט האבנים ומצא אותן כלן אבן אחת, ושם אותה מצבה בתוך המקום, וירד לו שמן מן השמים ויצק עליה, שנאמר ויצוק שמן על ראשה. מה עשה הקב"ה, נטל רגל ימינו וטבע את האבן עד עמקי תהומות ועשה אותה סניף לארץ כאדם שהוא נותן סניף לכיפה, לפיכך נקראת אבן שתיה ששם הוא טבור הארץ, ומשם נפתחה הארץ, ועליה היכל ה' עומד, שנאמר והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית א-להים. דרשות הר"ן הדרוש החמישי :נרמז ליעקב כי דרך הצדיקים להתעלות היא דרך מקום קדוש זה.כמו כן בזמן העלייה לה',ישנן בהכרח ירידות ,לא תתכן עלייה רצופה ללא ירידה.זה כי העיסוק בדברים חומריים הוא מוכרח,בזמן זה אינו פונה לצד המעלה,אך צריך למעט בו ככל שיוכל. ק"ו מי ששקוע בתאוות ,לא יוכל לעלות אל ה'.זהו מאמר רבי יונתן שאין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו אלא על חכם ועניו, שהם כוללים מעלות השכליות ומעלות המידות.כלומר הרוצה לעלות בסולם, צריך להדבק במידות טובות.מידות טובות חלקן נובע מהטבע בו אדם נולד ממנו. הרוצה להיות צדיק צריך להידבק בטוב.לכן צריך הצדיק להיות בארץ ישראל ,כי היא הארץ הטובה,וצריך להיות דבוק בה.יציאת יעקב לחו"ל ,היא לכאורה נטישת הדבקות בטוב.אשר על כן זקוק היה יעקב , למערכת אלטרנטיבית שתעזור לו.לכן הצטייד הן בברכת אביו,הן במצוות כיבוד אב ואם,והן בשליחות מצווה.שליחות המצווה היא למצוא זיווג הגון,לקיים מצוות פרו ורבו.והן להידבק באשה טובה,שמעשיה נאים וטובים. כי הנדבק בטובים מתקרב, לעבודת השם יתברך, ומי שאינו עושה כן גורם לזרעו להתרחק מבוראו.למרות שלבן אבי רחל ולאה עובד עבודה זרה, בחר יצחק להתחתן בו יותר מאשר בנות כנען. הטעם לזה כי האדם בחירי במעשיו, והרשות נתונה בידו לבחור איזה דרך שירצה, "ובחרת בחיים". הע"ז שעבד לבן היא בחירית ,כלומר מצד הבחירה החופשית. ואלו תכונות נפשיות נמשכות ומשתלשלות מאבות לבנים, לפי שהם טבעיות נמשכות אחר המזג לתת הכנה, ואם לא יכריחו. כיוון שבבנות כנען מוטבעות תכונות רעות, היו בוחרים האבות להתרחק מהם.ולהדבק במי שאינו מוטבעות בו התכונות הרעות, אפילו עובד עבודה זרה. כיוון שישנן תכונות העוברות בגנטיקה. לפי שמצות ועבירות התורה על שני פנים, מהם יעשו רושם בגוף ובנפש יחד, ומהם שלא יעשו רושם רק בנפש לבד. והרושם ההוא שיהיה בנפש לבד, הרושם ההוא עם היותו מזיק מאד לא עובר לבנים, כי אין לנפשות יחס וקורבה כלל. אבל אותן שירשמו וישנו לרע הנפש והגוף, בהכרח יעבור רישומם אל המשתלשל מהם.אלו העבירות שיש להם מבוא בתכונות נפשיות כשנאה וקנאה ואכזריות וכילות ודומיהם, כי אלו יעשו רושם רע בנפש כי הם העברה ותכונה רעה, ומלבד זה יעשו רושם רע בגוף. שפת אמת נראה שהוא רמז על מדרגת יעקב שנקרא אח"כ ישראל. שם יעקב מוצב ארצה. י' עקב. וראשו מגיע השמימה שם ישראל. לי ראש. סוף דבר נמצאנו למדים כי בחלום זה,חלום הסולם.קיבל יעקב עיקרים גדולים,שעל פיהם ניהל את דרכו, בבית לבן.על פיהם למד התנהלות הצדיק,הצריך להידבק בטוב.דבקות בה',דבקות בארץ ישראל,דבקות במקום המקדש.ידיעה כי לא לעולם יש עליות,ישנן גם ירידות,וצריך אעפ"כ לשאוף לעלות.להתחתן בבעלי תכונות נפש מידותיות,המסוגלות להידבק בה'.לחילופין הצריך לירד מן הארץ צריך להידבק במצווה שתגן עליו.להימצא בחברת צדיקים,בעלי תכונות הנפש הראויות.אנו צריכי לאמץ עקרונות אלו בבחינת "מעשה אבות סימן לבנים.
הרב אביעד עקיבא

אחי אתה

פרשת ויצא היא המשך ישיר, למאורעות שקרו בפרשה הקודמת,פרשת תולדות. בעקבות מה שהוגד לרבקה כי עשיו רוצה להרוג את יעקב. רבקה הובילה את ההחלטה לשלוח את יעקב לאחיה לבן. ליעקב אמרה כי עשיו מתנחם להורגו,ולכן המסקנה- "ברח לך אל לבן אחי חרנה". ליצחק בחרה רבקה ,לא לספר מה מתכנן עשיו לעשות  ליעקב.לכן השתמשה דווקא בנימוק ,"קצתי בחיי מפני בנות חת אם לוקח יעקב..למה לי חיים".הרצון של רבקה  בהימנעות בנה,מנשיאת אשה מקומית בעל ערך שווה לחייה. כלומר הנימוק לשליחת יעקב הוא הנימוק -לא לשאת אשה מבנות חת.יצחק אביו קורא לו ומצווהו "לא תקח אשה מבנות כנען".לאחר הגעת יעקב לחרן,הוא מוזמן להתארח בבית לבן אחי רבקה. לאחר שהות של חודש בבית לבן,פונה אליו לבן בזו הלשון" ויֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הֲכִי אָחִי אַתָּה וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם הַגִּידָה לִּי מַה מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ: (כט:טו).

השאלות המרכזיות העולות למקרא פסוק זה:האחת- האם יעקב החל לעבוד חינם אצל לבן,אם כן מדוע לא מצאנו את הדבר מפורש במקרא?השאלה השניה -אם כבר יעקב עובד בחינם אצל לבן,מה בוער ללבן להציע לו משכורת-כידוע לכל לבן אינו חשוד ביושרה או בנדיבות יתר? 

ראשית נבחן את צורת הלשון "הכי אחי אתה" ממטבע לשון זה ומשמעותו יקל לנו להבין את השתלשלות העניינים. האם מדובר בלשון תימה ומכוון לעתיד,או בלשון ודאי ומכוון לעבר.          רש"י - סובר כי זה לשון תימה. הכי אחי אתה - לשון תימה וכי בשביל שאחי אתה תעבדני חנם ועבדתני - כמו ותעבדני וכן כל תיבה שהיא לשון עבר והוסיף וי"ו בראשה היא הופכת התיבה להבא. סובר רש"י כי לבן נקט לשון תמיהה,עם שאלה לעתיד.להלן שאלתו -עד עתה עבדתני חינם , בגלל שאתה אחי.וכי בגלל שאתה קרובי תמשיך לעבוד אותי חינם אף בעתיד?

רבנו בחיי ושפתי כהן סוברים כי מדובר בלשון ודאי עם התייחסות לעבר. אינו לשון מסופק אלא לשון ודאי, ואמר לו מאחר שאתה אחי אפילו שעבדתני חנם אין מן התימה כי דרך הקרובים והאחים עושים זה עם זה, אבל עם כל זה הגידה לי מה משכורתך.

הרמב"ן מעלה את השאלה מדוע לא נזכרת עבודתו זו של יעקב,רק מטענת לבן למדים אנו בדיעבד על עבודת יעקב.מכח תירוציו אנו עונים גם על הקושיה השניה.הרמב"ן נותן שני נימוקים לכך: א.כי מעת שאמר וישק את צאן לבן אחי אמו, לא יצא הצאן מידו כי בראותו את רחל כי רועה היא, חמל עליה שלא תשוב לרעות צאן עוד, והיה הוא רועה אותן באהבתו אותה:ב. כי לבן דבר בערמה, אמר לו מתחלה כי עצמו ובשרו הוא, ויחמול עליו כאשר יחמול האדם על עצמו ועל בשרו, וכאשר ראה שהיה יעקב מתעכב שם מתפרנס מאשר ללבן, אמר לו הכי אחי אתה ותעבדני חנם, כי ידעתי כי מעתה תעבוד אותי כי איש מוסר אתה ולא תתפרנס משל אחרים,וגם אני איני רוצה שתהיה העבודה שתעבדני בחנם בלא משכורת שלימה,והגידה לי מה תבקש אתה במשכורתך .נימוקי הרמב"ן מתרצים לנו את שתי הקושיות -הנימוק הראשון כי יעקב מיד באהבתו את רחל החל לעבוד במקומה.מתרץ הן את הסיבה מדוע לא הוגדר יעקב בתורה,כעובד אצל לבן -כיון שהתנדב מאליו להיות תמורת רחל.זו בדיוק הסיבה לקושיה השניה- מדוע הציע לבן הרמאי שכר ליעקב.הנימוק ברור-כיון שראה שהוא מאוהב ברחל, יוכל לשלם לו שכר זעום ביותר במושגי אז.כלומר ניצל לבן את התאהבות יעקב על מנת לקבל שכר מופקע תמורת ביתו. נימוקו השני -כי יעקב באמת לא עבד אצל לבן,כי האמין להצעת דודו להתארח חינם.לכן הציע לו לבן הצעה זו כי חשש ,שמא יעקב ימשיך לשהות אצלן בחינם.לכן נוח היה לו להציע שכר בנימוק ,שהוא חס על יעקב.                    ש"ך נותן נימוק מעין תרוצו השני של הרמב"ן, כי לבן ניצל את האירוח של יעקב,לגזור קופון. בשלב זה יעקב אינו אומד עדיין את ערך העבודה הקשה,נוסף על כן מכיר טובה למארחו.זהו השלב הטוב ביותר לקבל את העסקה הכי זולה. והקדים לו כן כדי שלא ישאל שכר מרובה, ולזה המתין עד שעבר חודש ימים עד שהאכילו והשקהו ונתן לו לינה, שיתבייש ולא יתבע הרבה, אמר לו יעקב לא תתן לי שום דבר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה, כי היא בזויה בעיניך, ולכך עשית אותה רועה.אור החיים ממשיך בקו זהה ומציין כי מבחינה טקטית ,זהו הזמן ללבן לצאת ברווח הגדול ביותר.כי ידוע בעבודות מעין אלו, כי יש שכר קבוע אם לא התנו מראש אחרת.לכן מיהר לבן לסגור עסקה נמוכה יותר,כי כל תנאי שבממון קיים (ב"מ צד). כתב הרמב"ם "שכל שלא התנה הרועה עם בעל הבית יטול שכרו בחלק הפקדון שליש הריוח ובעגלים וסייחים ב' שלישים", ידע לבן כי יעקב יתבע אותו על המגיע לו בעתיד ,לכן כדי להקדים רפואה למכה,דאג לבטח את עצמו ,גם מבחינה משפטית.והוא אומרו הכי אחי אתה -ערום כמותי כדרך אומרו אחי אביה הוא וכמו שנודע לו ממעשיו אשר סיפר לו, ועבדתני חנם פירוש היאמן שתעבוד חנם, הא ודאי שתבא בטענה לבסוף ותקח מה שראוי לקחת במשפט.מפה אנו למדים כמה חשובה מידת הביטחון בה',כי גם עם ערום ביותר כמו לבן-ה' קובע דרך מי תצלח.


הרב אביעד עקיבא

אל הרב אלוקי יעקב


הרב דניאל ארנוולד