צַהֲלִי וָרֹנִּי, יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי-גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל

המרכז הקהילתי איחוד שיבת ציון
Bookmark and Share
הודעות

שיעורים היום :
  • נושא: תלמוד-דף יומי בימי: ראשון בשעה: 07:30 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: גברים
  • נושא: תלמוד בבא מציעא בימי: ראשון בשעה: 10:30 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: למבוגרים[גימלאים
  • נושא: תלמוד-מסכת קידושין בימי: ראשון בשעה: 18:00 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: למתחילים
  • נושא: משניות ממסכת ברכות בימי: ראשון בשעה: 20:00 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל:
  • נושא: הלכות שבת בימי: ראשון בשעה: בין מנחה לערבית מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: גברים

זמני תפילה לשבוע בתאריכים
18/11 - 25/11

אמצע השבוע ימים א-ה

שחרית מניין א : 06:00

שחרית מניין ב : 7:00

מינחה : 16:31

ערבית : 16:51

שבת פרשת : ויצא

הדלקת נרות : 16:15

מנחה ערב שבת : 16:25

שחרית : 09:15

מנחה גדולה : 12:15

ערבית מוצ"ש : 17:16


האתר מוקדש לעילוי נשמת:
ת.נ.צ.ב.ה.

מעוניין להקדיש את האתר לעילוי נשמת קרוביך? צור קשר
(ח"י ש"ח לחודש)


יוארצייט
קישורים

על פרשת: וארא

ערל שפתיים

בפרשת שמות משה מסרב להישלח אל פרעה.משה מנסה להתחמק בנימוקים שונים,אחד הנימוקים הוא מגבלה גופנית. המגבלה הופכת לסירוב המובע בצורה "כי כבד פה וכבד לשון אנוכי".אולם ה' אינו מוותר לו ושולחו,בשליחות המוסברת לו ,הכוללת אפילו מופתים.תחילת השליחות שישכנע תחילה את העם,לאחר שכנוע העם ילך אצל פרעה.השליחות אל העם תחילה,ילך עם אהרן ,אהרן ידבר אליהם ויעשה להם את האותות.שליחות זו מצליחה ,העם מאמין לו "ויאמן העם".אחר כך ניגשים משה ואהרן,אל פרעה.תוצאות שליחות זו הן,פרעה מגיב מי ה' אשר אשמע בקולו.יתר על כן טוען כי מפריעים לעם לעבוד.לאחר תגובתו ז פרעה מעניש את העם .נרפים אתם לכן גם "תבן לא ינתן לכם ותוכן לבנים תתנו"-כלומר עתה תעבדו קשה שבעתיים. יתר על כן גם שוטרי בני ישראל "מוכים וחטאת עמך".משה האיש שטובת ישראל תמיד למול עיניו ,הרגיש כל כך לקשיי העם,מטיח כלפי מעלה-"למה זה שלחתני,ומאז באתי אל פרעה" -לוקח אחריות שהוא נכשל בשליחותו. אינו מזכיר את אהרן,מדבר כאילו רק הוא נכח אצל פרעה ללא אהרן.פונה כלפי מעלה  "והצל לא הצלת את עמך".כך מסתיימת לה פרשת שמות.בפרשת וארא ה' חוזר ומסביר למשה את עברם של האבות ובניהם.כמו כן מבטיח לו את הגאולה העתידית של העם,גאולה זו מוזכרת בארבע לשונות :1.והוצאתי 2.והצלתי 3.וגאלתי 4.ולקחתי.ובלשון נוספת והבאתי,לשון שהסתפקו בה חכמים האם היא לשון גאולה.לכן תקנו כנגד ארבע הלשונות הקודמים ארבע כוסות.כנגד הלשון החמישית ישנו מאן דאמר (רבי טרפון)  המצריך לשתות כוס חמישית.כוס זו נקראת כוס של אליהו הנביא.בעקבות שיחה זו ,משה הולך בשנית אל העם.הפעם הולך לבדו אל העם,אך העם לא שמע לו,"מקוצר רוח ומעבודה קשה".ה' אומר לו לדבר אל פרעה,משה מגיב בשאלה.הפעם לאחר האכזבה אפילו את העם איני מצליח לשכנע.העם שבפעם הקודמת השתכנע הפעם אינו מוכן לשמוע,בעקבות העונש הקשה שהוטל עליהם.פרעה שסרב אז והקשיח ליבו קל וחומר שלא ישמע לי?משה מוסיף לשאלה זו שוב  את הפגם הגופני שבו ,"ערל שפתים" רואים מכאן את גדלותו של האיש משה.הדואג לעמו כל כך ומוכן אפילו להטיח כלפי מעלה,מאהבת עמו.כמו כן לוקח רק על עצמו בלבד אחריות,אינו מזכיר את אהרן,שהיה שותפו בשליחות זו."הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם"(ו,יב).חוזר ושונה בהמשך   "הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה"(ו,ל).

להלן כמה דברי פרשנות על כבדות הפה וערלות השפתיים

פסיקתא זוטרתא ויאמר משה לפני ה' הן אני ערל שפתים. שלש פעמים אמר משה זה הדיבור, למה, כדי שיהפוך מילולו ללשון צחות, אמר לפניו רבש"ע אם אני הולך אצל פרעה ואני ערל שפתים, יאמר לי וכי לא היה עבד טוב ממך לשלוח אלי אמר לו הקב"ה.ראה נתתיך א-להים לפרעה. אע"פ שאתה ערל שפתים, א-להים אתה לפרעה, שהרי ניסי א-להינו כך הם, הברזל צף לפני העץ, והמים המרים נמתקו בעץ דפנא, וכן בימי אלישע, במלח ריפא המים הרעים, כדי לעשות נס בתוך נס: אתה תדבר. בך בחרתי ולא באחר: ואני אקשה. הגיד לו מראשית אחרית

 

המזרחי:היא האמירה שאמר למעלה, "הן בני ישראל לא שמעו אלי". פירוש, האמירה של "ואני ערל שפתים" הבא אחר "הן בני ישראל לא שמעו אלי", שזו הוא האמירה בפרשה ראשונה ושנאה בפרשה שניה, לא האמירה של "ולא שמעו", כי זו לא נשנית בפרשה שנייה.

מאמרו מתייחס לכך , שבני ישראל לא שמעו,מוזכר פעם אחת ואינו נשנה,ואילו ערל שפתים חוזר ושונה. אפשר לומר כי משה העדיף לתלות את האשם בו בערלות שפתיו ולא בעם ישראל.לכן חזר ושנה הכתוב דווקא ערל שפתים.

שפתי כהן: ומה שאמר כאן ערל שפתים ולעיל אמר כבד פה, לומר מאחר שבני ישראל לא שמעו הוא משום שאני ערל שפתים אטום, לא כבד פה לבד, לפי שכמו שהדיבור יוצא כן עושה רושם למי שנדבר אליו, כמו שאמרו ז"ל על פסוק (קהלת י"ב, י"ג) סוף דבר הכל נשמע את הא-להים ירא. אמרו (ברכות ו' ע"ב) כל מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים, כמו מי שאומרם הוא ירא ומוציא הדברים מהלב כן השומעים נכנסים בלבם, כאשר יסעו כן יחנו, כן אמר משה לפי שאני אטום וסתום לזה לא שמעו דברי, לומר שאין העיכוב שלא שמעו מהם אלא ממני, כפי מוצאם כן חנייתם, לזה אמר הן בני ישראל לא שמעו, שהיה מן הראוי מאחר שהדיבור הוא מפיך אל פי שיעשה בהם רושם, ומאחר שבהם לא עשה רושם אם כן איך ישמעני פרעה:

מפה לומדים עיקר גדול,גם אם אדם יש בו פגם אסור לו להתייאש מעשיה ולתלות הכל בפגמו.אלא ימשיך להשתדל ויוסיף ביראת שמים.כמאמר חז"ל מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים.נזכה כולנו להיות ענווים ויראי שמים כדי שדברנו יהיו נשמעים.

.


הרב אביעד עקיבא

במקום גילה שם תהא רעדה

לימדונו חז"ל במס' "מכות",יא.:"כל 'דיבור',לשון קשה,כדכתיב:" דיבר האיש אדוני הארץ איתנו קשות"(בר',מב). בתחילת פרשתינו,דיבר ה' אל משה בלשון קשה שנאמר:" וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ה'". תקיפותו של ה' כלפי משה, באה בעקבות דברי הטרוניה שהטיח משה בה':" למה הרעותה לעם הזה,למה זה שלחתני ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך"(ה, כב ,כג). היתכן כי חרג משה כאן ופגע בכבוד ה'?! האם בגלל 'שהרגיש' קירבה מיוחדת לקב"ה,שבחר בו ה' להיות מנהיג וגואל לעם הקודש, בנו בכורו של הקב"ה, התיר משה רבנו לעצמו לדבר כך לפני ה'?!.

אור החיים הקדוש,בפ' 'יתרו' על הפס':" כה תאמר לבית יעקב ותגד לבית ישראל"(יט,ג), מלמדנו כלל חשוב ב'יחסינו' כלפי ה':" מדותיו של הקב"ה, אלקי ישראל,להיטיב וזה לגודל בחינת טובו, כפי שנאמר:" טוב ה' לכל", וביחוד לעם ישראל. וחושב ומתחכם, כיצד להרבות שכרינו וטובתנו, כי זה אשר יחפוץ ה', קבע הקב"ה וגילה דעתו, כי שכר המקיים תורת ה' ומצוותיו מ'יראה', הוא מחצה מהעושה מ'אהבה', כדמוכח מב' כתובים, המלמדים ענין שכר המצוות :" שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצוותיו לאלף דור"(דבר',ז,ט)- לעובד מיראה-'לאלף', " ועושה חסד לאלפים לאוהבי ולשומרי מצותי" (שמ',כ,ו)-לעובד מאהבה- 'לאלפים'.

'יתרונו' של העובד מיראה, הוא הפחד התמידי, הירא לפחד על דקדוק אחד,כעבד מרבו ונמצא תמיד עומד לשמור עץ החיים ולא יבא לזלזל באחת מכל מצוות התורה ואפילו באקראי ועראי.

'חסרונו' הוא במיעוט השכר ש"יכול" ה' להעניק לו, הלא הוא מחצה מהעובד מאהבה, אמנם, זה האחרון, יזכה לשכר גבוה, 'לאלפים', אך מאידך, גם בו יש צד חוסר וגורם רעה, כי לא תספיק לבעליה להישמר בתמידות לבל עבור איזה פעם באקראי, כי יאמר, שמצד קירבתו לבורא וחביבותו, לא יקפיד עליו על זה כמנהג וסדר הרגיל בין הנבראים ולהשכילך בענין משה, אתה למד כי לצד רוב קירבתו וחיבתו עם ה', שגג ודיבר אליו:" שלח נא ביד תשלח...למה הרעות לעם הזה...הצל לא הצלת את עמך" וזה היה סיבה לגודל קירבתו לפני ה', נתקררה היראה. אך לא כן ה' יחשוב, כפי שנאמר:     " אשר לא ישא פנים..." ואדרבא, יקפיד על אהובו לייסרו בתוספת מרובה, על עוברו אפילו פעם אחת ואפילו על קלה שבקלים,"וסביביו נשערה מאוד"(תה',נ),שמדקדק עם חסידיו כחוט השערה.

משום כך, בחר ה' לתת תורתו בב' בחינות: 'אהבה' ו'יראה' והוא אומרו:" כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל"(שמ',יט,ג), "אמירה"-לשון רכה ודרך אהבה וחיבה, ו"תגיד"-לשון קשה, דברים קשים כגידים, שהיא דרך הפחדה ויראה. כלומר, צריך האדם ביחסו לקב"ה את ב' הקצוות, 'אהבה'- על מנת שזה רצון ה' שיקבל שכר רב וגבוה. מאידך- 'יראה'- לבל יכשל בלשונו וביחסו ,חו"ש, לה', שלא יענש".

נמצאנו למדים מדברי אוהחה"ק, כי גערת ה' במשה, בתחילת פרשתנו ,נבעה מתלונתו של משה כלפי ה', אשר נבעה מקירבה גדולה, שגרמה להתרופפות ביראת ה', בשגגה כמובן.

כיצד עניינים גבוהים אלו, נוגעים אלינו,אשר איננו מדברים פנים אל פנים עם ה',האם גם לנו יש 'חשבון' כזה עם הקב"ה, בדומה למה שקרה למשה?!

בברכת "אהבת עולם" אומרים אנו יום יום:" יחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך" ובסופה:"..וליחדך ליראה ולאהבה..", בתחילה הקדים האהבה ליראה ולבסוף הקדים היראה לאהבה, לומר לך, שגם אנו זקוקים תמיד, כמשה רבנו, לשאוף לעבודת ה' באהבה מוחלטת, אך תמיד עם עין פקוחה של יראה.

 


הרב יגאל זורבבלי