צַהֲלִי וָרֹנִּי, יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי-גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל

המרכז הקהילתי איחוד שיבת ציון
Bookmark and Share
הודעות

שיעורים היום :
  • נושא: תלמוד-דף יומי בימי: ראשון בשעה: 07:30 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: גברים
  • נושא: תלמוד בבא מציעא בימי: ראשון בשעה: 10:30 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: למבוגרים[גימלאים
  • נושא: תלמוד-מסכת קידושין בימי: ראשון בשעה: 18:00 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: למתחילים
  • נושא: משניות ממסכת ברכות בימי: ראשון בשעה: 20:00 מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל:
  • נושא: הלכות שבת בימי: ראשון בשעה: בין מנחה לערבית מיקום: במרכז הקהילתי מיועד ל: גברים

זמני תפילה לשבוע בתאריכים
18/11 - 25/11

אמצע השבוע ימים א-ה

שחרית מניין א : 06:00

שחרית מניין ב : 7:00

מינחה : 16:31

ערבית : 16:51

שבת פרשת : ויצא

הדלקת נרות : 16:15

מנחה ערב שבת : 16:25

שחרית : 09:15

מנחה גדולה : 12:15

ערבית מוצ"ש : 17:16


האתר מוקדש לעילוי נשמת:
ת.נ.צ.ב.ה.

מעוניין להקדיש את האתר לעילוי נשמת קרוביך? צור קשר
(ח"י ש"ח לחודש)


יוארצייט
קישורים

על פרשת: דברים

פרשת דברים וימי בן המצרים

השבוע נתחיל לקרוא את ספר דברים המכונה גם ספר משנה תורה. הסיבה, משה רבנו עומד לפני העם הבאים ארצה מסכם ומספר את קורותיהם במשך ארבעים שנות שהותם במדבר. אך המעניין הוא שמשה רבנו אינו מסכם ומספר את הדברים בסדר התרחשותם אלא פותח ומתחיל לדבר ולהזכיר את חטא המרגלים. על כך שואל ר"י אברבאנל יקשה מאוד ,אם הייתה כוונתו של משה להוכיחם על עוונותיהם למה לא פתח בחטא העגל שהיה החטא הראשון וכי נגע עד הנפש (עפ"י חז"ל אין לך פורענות בכל דור שאין בה קורטוב מחטא העגל)  ואין לומר ששכח שהרי מזכירו בפרשת עקב באריכות רבה. אם כן קשה למה הקדים המאוחר ובאחרונה הזכיר את המוקדם וכן עוד חטאים קודמים שהזכיר לאחר מכן.(ע"כ).

"לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים"

כך מסבירים הפרשנים את קושי זה , דברי משה באים על רקע ההתארגנות לכניסה לארץ . שהרי, הנה הם עומדים במצב דומה לאבותיהם טרם חטא המרגלים לפני שלושים ושמונה שנים,וכמו אז באותה עת עלולים לחזור על אותה טעות.

 אז, לפני שלושים ושמונה שנים חטאו אבותיהם בחטא המרגלים אשר  מנע מהם את הכניסה לארץ כאשר החלו להתלונן ולדבר סרה בארץ משפטים כמו - "ארץ אוכלת יושביה" "אפס כי עז העם היושב בה" ולבסוף והחמור מכל, דבר המזכיר להם משה בפרשתנו: "ותרגנו באוהליכם  ותאמרו בשנאת ה' אותנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אותנו ביד האמורי להשמידנו" (עוד נחזור ונבאר פס' זה ונראה את הלימוד שיש להפיק ממנו בהמשך)

וכעת עומד משה רבנו לפני דור הבנים ואומר להם, אין לכם אלא לקחת מוסר ולא לקלקל כאשר קלקלו אבותיכם. כעת מובן מדוע אם כן פותח משה רבנו דווקא בחטא המרגלים אם היותו מהמאוחרים מבחינה כרונולוגית.

על אותה בכיית חינם אומרת הגמ'(תענית כ"ט) "אמר רבי יוחנן : אותו הלילה ליל תשעה באב היה אמר להם הקב"ה אתם בכיתם בכייה של חינם ואני קובע לכם בכייה לדורות "

ואכן בית ראשון וכן בית שני נחרבו בימים אלו הנקראים ימי בין המצרים וכך מדור לדור נחשבים ימים אלו, ימים אשר מידת הדין שולטת בהם .

חז"ל מלמדים אותנו שבית המקדש הראשון נחרב בעוון שלש עברות קשות ע"ז , גילוי עריות ושפיכות דמים , ואילו בית שני נחרב בעוון שנאת חינם. כפי שמתואר במסכת גיטין (נ"ו) על בר קמצא אשר הלך והלשין לפני קיסר רומי על היהודים שמרדו בו לאחר שהושפל בסעודה ע"י מארחו (וכמובן שלא התכוונו חז"ל לומר שדווקא בגלל אותו מקרה ספציפי נגזרה הגזרה אלא להודיענו על הלך הרוח באותה העת), אותה שנאת חינם מלמדים אותנו חז"ל הרסנית ופוגעת במרקם החברתי ובעם ישראל לא פחות ואולי באותה  מידה כשלושת העברות החמורות המוזכרות לעיל. שנאת חינם זו הייתה לצערנו נחלת הרבים ולא הייתה שייכת לקבוצה מסוימת, היה זה הלך הרוח הקיים בחברה הישראלית דאז, לצערנו הרב. כעת, כאשר עומד משה רבנו לפני העם, מבקש ללמדם לקחת אחריות למעשיהם. לא רק המנהיגים הם האחראים אלא כל יחיד ויחיד יש בכוחו להשפיע לחיוב ולשלילה ולכן מזכיר:" ותרגנו באוהליכם" איש איש באוהלו על כך נגזרה הגזרה. על המילים-בשנאת ה' אומר רש"י:"והוא היה אוהבם אבל אתם שונאים, משל לאדם השונא חברו ומדמה שגם חברו שונאו" .

לכן מוכיחם משה רבנו, אל יטען אדם מה כוחי הרי אני יחיד בתוך ציבור שלם, שאין אדם יכול לומר אני רק בורג קטן. קיימת חובה ואחריות על כל אחד ואחד לעשות את אשר ביכולתו לעשות או להימנע מלעשות את אשר אסור לו לעשות. אתה הממונה אתה המנהיג אתה המשפיע.

הילקוט שמעוני אומר: "כל דור שלא נברא בית המקדש בימיו מעלה עליו הכתוב כאילו החריבו" רוצה לומר שאם היינו מתקנים את עוון שנאת חינם בצורה מוחלטת היינו זוכים לראות את בית המקדש בתפארתו, שכינתו של הקב"ה שורה בבית המקדש, ומשפיעה שפע טוב על עם ישראל ועל העולם כולו. ברוך ה' זכינו לקיבוץ גלויות גדול שזה כבר תהליך של השראת שכינה. כל שנותר לכל איש באוהלו, זה לחזק את המידות והדעות שבהם כשלנו אנו ואבותינו, ועדיין לא תוקנו. מידות ודעות שהפכו להיות הרוב השולט,  עין צרה ראיית חצי הכוס הריקה, נרגנות וראיית המציאות בצורה אפורה וקודרת. מתוך כך והגרוע מכל, חוסר אמונה בה' ובאהבתו אלינו. נתחזק בע"ה בעין טובה ראייה חיובית ופרגון שמביאות טובה וברכה הן לפרט והן לכלל. לא נבטל ונזלזל  במעשי החבר, השכן, והבן.  גם אם אינם נכונים בעינינו נדע למצוא את החיוב בכל מעשה ונשתדל לשפר וליעל בדרך חיובית, ע"י כך נזכה בע"ה לראות את ירושלים בבניינה ובתפארתה במהרה בימנו.       


הרב גולן נאוי

פינת ההלכה פלפול לפרשת: דברים

מאת מורינו ורבנו: הרב בן ציון נשר

נשאלתי מצעיר אחד, האם מותר לקנות בימות השבוע במרכול הפתוח גם בשבת קדש, ר"ל, או שיש בקניה שם משום מסייע לחילול שבת, ולכן צריך להדיר רגליו משם גם בששת ימי המעשה.

תשובה: איסור "מסייע" במשמעותו ההלכתית הוא, כשעוזר ומסייע לבעל עבירה לעבור את העבירה, ואף כאשר אין בזה משום "לפני עור", וכגון שאין זה משני עברי הנהר ובלעדיו גם כן יוכל העובר להשיג את האיסור, מכל מקום המושיט נקרא מסייע שאיסורו מדרבנן, עיין בדברי הראשונים בשבת ג' א', וברמ"א יו"ד סי' קנ"א ס"ד, שהביא שתי דעות בזה. ולכן יש לדון אם בניד"ד יש משום מסייע, שהרי לא מושיט לו דבר איסור בקנייתו ביום חול, אף שבעקיפין כל קונה מסייע לקיומה של החנות, אבל לגבי איסור צ"ע אם נקרא מסייע, כי זה כמסייע שאין בו ממש.

אולם אנכי הרואה ב"קהלות יעקב" ח"ב סי' ז', שנשאל על בית חרושת למלט, שבעוה"ר עובדים שם פועלים יהודים בש"ק בפרהסיא, האם מותר לקנות ולהשתמש במלט הזה, וכתב כי יש לדון  לאסור משלשה טעמים, משום "לפני עור" שאילו נמנעו הקונים מלקנות לא היו עושים שלא על מנת למכור, ומצד "מסייע ידי עוברי עבירה", שזה אסור גם כשהרשע יעבור בלא סיוע שלו, ומצד "מעשה שבת". וכתב שהוא דבר פשוט שלפני עור הוא לא רק כשממציא לו חפץ לעבור בו עבירה, אלא כל שעושה מעשה המעורר אצל חבירו הרצון וההסכמה לעשות עבירה זהו לפני עור דאורייתא, והביא ראיה ממועד קטן י"ז א', שהמכה את בנו הגדול עובר משום לפני עור, משום שבהכאתו מעורר אצל הבן הרצון שיעבור על כבוד אב ואם. ומעתה מי שמחלל שבת בשביל לקוחותיו, ואילו לא היו קונים סחורתו ודאי לא היה מחלל שבת, ולא שדי זוזי וטרחה בכדי, הנה הקונה ממנו ודאי שהוא המסבב לו הרצון וההסכמה להמשיך עבודתו גם להבא ומכשילו לשבת הבאה, וקעבר אלפני עור דאורייתא. ומהאי טעמא פשוט מאד דאסור בהחלט לקנות גם מהמלט שידוע בבירור שלא חיללו עליו את השבת, שהרי אילו לא היו קונים את זה שנעשה בחול והיה מצטבר אצלו הרבה מלט באין קונה, ודאי היה ממעט בעבודתו להבא, אם בהפסק כמה שבועות אם במיעוט פועלים כנ"ל, ונמצא שבקניית תוצרתו בין דחול בין דשבת מביאים אותו לחילול שבת, ואיכא לפני עור גמור וקולר תלוי בצואר הקונים, ע"ד שאמרו חז"ל (גיטין מ"ה א'), דלאו עכברא גנבא אלא חורא גנבא. עיי"ש. ומדבריו תשובה לשאלתנו, שאסור לקנות שם גם ביום חול, שהרי מיעוט הקונים אפילו בחול יגרום להם לסגור את החנות, ונמצא שכל קונה נוסף מעורר את הרצון וההסכמה לחלל שבת, ועובר בלפני עור.

והנה שנינו במסכת שבת קי"ט ב', "לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה", ותמהו בה רבותינו וכי בשביל שעברו על מצות "הוכח תוכיח" נענשו בעונש כה גדול, והגיד בזה הגה"צ מוהר"י בלזר זצ"ל, כי לא על העבירה של תוכחה נענשו, אלא שזה שלא הוכיחו זה את זה, מגלה ומוכיח שלא היה בהם אחד שנגע ללבו כבוד שמים המחולל, ושיכאב לו ענין חילול השם עד כדי שיוכיח את חבירו, ללמדך שהאדישות למצב של חילול ה' היא אם כל חטאת ואבי אבות של כל עוון. הוא הדין והוא הטעם בנידון דידן, דל מהכא איסורי לפני עור מסייע, הלא יש כאן חילול ה' שהיא הגדולה שבעבירות, ואיך יכנס אדם מישראל לחנות הרומסת את קדושת השבת ברגל גאוה, ואיככה יוכל לראות כבלע את הקודש. 

עוד זאת מסתבר שיש באי הכניסה לחנות זו בימות השבוע, משום קיום של "זכור את יום השבת", שהמצוה היא לזכרו בכל יום, כדברי הרמב"ן בפרשת יתרו (כ' ח') "שהיא מצוה שנזכור תמיד בכל יום את השבת שלא נשכחהו". וגדולה זכותה של שבת קדש "מקור הברכה", להשפיע שפע ברכה לשומריה וזוכריה.